פסוריאזיס היא מחלה דלקתית כרונית, והיא תורמת לפתוגנזה של פרפור פרוזדורים (AF) ושבץ איסכמי.
עוד בעניין דומה
מחקר זה בחן את הסיכון של נקודות קצה אלו בחולים עם פסוריאזיס על-ידי ניסוי קוהורט של כל האוכלוסייה הדנית, שהייתה במעקב מ-1997 עד 2006 בזיקה לרמת היחיד מתוך מאגר רישום מתועד פרוספקטיבי כלל-ארצי. נעשה שימוש ברגרסיה רבת-משתנים של פואסון וניתוחי רגישות כדי להעריך את הסיכון הקשור לפסוריאזיס עם AF ולשבץ איסכמי.
36,765 חולים הסובלים מפסוריאזיס קל ו-2,793 חולים הסובלים מפסוריאזיס חמור הושוו ל-4,478,926 אנשים, קבוצת הייחוס. בחולים עם פסוריאזיס קל, יחסי השיעורים המתואמים (PRs) עבור AF היו 1.50 (1.21–1.86) ו- 1.16 (1.08–1.24) לחולים מתחת לגיל 50 ולחולים בני 50 ויותר, בהתאמה. לחולים עם פסוריאזיס חמור היה סיכון גבוה יותר ל-AF עם PRsי2.98 (1.80–4.92) בחולים מתחת לגיל 50 ו-1.29 (1.01–1.65) בחולים בני 50 ויותר.
בקרב חולים הסובלים מפסוריאזיס נמצאה גם עלייה בסיכון לשבץ איסכמי, כתלות בחומרת המחלה, כלומר PRsי1.97 (1.66–2.34) ו-2.80 (1.81–4.34) בחולים מתחת לגיל 50 עם פסוריאזיס קל וחמור ו-PRsי1.13 (1.04–1.21) ו-1.34 (1.04–1.71) בחולים בני 50 ויותר עם פסוריאזיס קלה או חמור, בהתאמה. מגוון ניתוחי רגישות הראו תוצאות דומות.
החוקרים הסיקו כי פסוריאזיס קשור לסיכון מוגבר ל-AF ושבץ איסכמי. תוצאות אלו מתווספות למכלול גדל של עובדות, המצביעות על כך שחולים בפסוריאזיס נמצאים בסיכון קרדיווסקולארי מוגבר.
מקור: