סרטן ריאה

איתור מוקדם של סרטן הריאה – אפשרי, אבל האם כדאי?

מחקר ה-NSLT הדגים כי בדיקת low-dose CT יכולה לסייע באיתור גידולים סרטניים בשלב מתקדם ואף למנוע תמותה מסרטן ריאה. סקירה זו טוענת כי קשה להחיל את תוצאות המחקר על כלל האוכלוסייה

תוצאות ה-NSLTי(National Lung Screening Trial) פורסמו במלואן בחודש אוגוסט השנה. מדובר במחקר שהשתתפו בו מעל 50,000 נבדקים, שעברו 3 בדיקות סקר (במרווחים של שנה בין הבדיקות). מחצית מהנבדקים עברו בדיקות סקר באמצעות low dose CT, ומחציתם באמצעות צילומי רנטגן. נמצאה ירידה של 20% בתמותה מסרטן ריאה בקבוצה שנבדקה באמצעות low dose CT.

סרטן ריאה (אילוסטרציה)

סרטן ריאה (אילוסטרציה)

למרות התוצאות המרשימות, סבור מחבר סקירה זו כי אין מקום להמליץ על הבדיקה לכלל האוכלוסייה בשלב זה. זאת אף על פי שהוא צופה לחץ ציבורי ליישום הבדיקה באוכלוסייה רחבה ככל האפשר, לאור מחקרים שבוצעו בעבר והדגימו תמיכה ציבורית גדולה בביצוע בדיקות סקר.

ה-NSLT לא מעריך במידה מספקת את הנזק שעלול להיגרם מביצוע בדיקת הסקר. אם תבוצע בדיקת הסקר בכלל האוכלוסייה יפורשו חלק מהבדיקות על-ידי  אנשי מקצוע לא מנוסים, שיעור הבדיקות הפולשניות בשל תוצאות חיוביות שגויות בבדיקות הסקר יעלה, ואיתו גם התחלואה והתמותה הכרוכות בבדיקות אלו.

הלקחים מהמחקר לגבי בדיקות סקר לאיתור סרטן השד וסרטן הערמונית הראו כי הירידה בתמותה בתנאי מחקר אינה מושגת בקלות בעת יישום הבדיקה באוכלוסייה. לאחר עשורים של מחקר לא יושבה עדיין המחלוקת לגבי הורדת התמותה בפועל בעקבות יישום בדיקות סקר. מחקר שפורסם בשנת 2009 מצא כי לאחר 7 שנות מחקר לא נמצאה ירידה בתמותה מסרטן הערמונית כתוצאה מבדיקות סקר באמצעות בדיקת PSA, שכן עד 60% ממקרי סרטן הריאה המאובחנים בבדיקה זו הם תוצאה של אבחון יתר – כלומר אבחון של גידול סרטני שלא יפגע באורך חיי החולה גם ללא טיפול. הטיפול במקרים אלו (שאינו נחוץ למעשה) מלווה בתחלואה בשל ביצוע ניתוחים בלתי נחוצים. לגבי בדיקות סקר לאיתור סרטן שד מצא מחקר נורווגי שפורסם לאחרונה כי למרות הירידה בתמותה (מניעת מקרה אחד של מוות כתוצאה מסרטן שד עבור כל 2,500 נשים שעוברות בדיקות סקר במשך 10 שנים), עבור 1,000 נשים תתקבל במשך תקופה זו תוצאה חיובית שגויה (false positive), אשר תוביל לביצוע בירור נוסף.

המחבר טוען כי ה-NSLT לא מעריך במידה מספקת את הנזק שעלול להיגרם בשל ביצוע בדיקת הסקר. אחת הסיבות לכך היא שמשתתפי המחקר נבדקו במרכזים רפואיים גדולים, והבדיקות פורשו על-ידי אנשי רנטגן מומחים ומנוסים בפירוש סקירות של בית החזה. בשל כך מספר הנבדקים שהומלץ להם לבצע בדיקות פולשניות שלא לצורך כתוצאה מביצוע בדיקת הסקר היה נמוך יחסית, ורוב הנבדקים שהתקבלה אצלם תוצאה חיובית שגויה עברו מעקב הדמייתי בלבד. גם בתנאים אלו נרשמה תמותה של 16 משתתפים תוך 60 יום מביצוע בדיקה פולשנית שבוצעה במסגרת המשך בירור של ממצא חיובי בבדיקת סקר (6 מתוכם לא סבלו כלל מסרטן ריאה). אם תבוצע בדיקת הסקר בכלל האוכלוסייה יפורשו הבדיקות גם על-ידי אנשים מנוסים פחות, ולכן שיעור הבדיקות הפולשניות בשל תוצאות חיוביות שגויות בבדיקות הסקר יעלה, ואיתו גם התחלואה והתמותה הכרוכות בבדיקות אלו.

הכותב מצטט מאמר שפורסם לאחרונה ובחן את התחלואה הכרוכה בביופסיית ריאה (transthoracic needle biopsy), ומצא שיעורים גבוהים של דימום והופעת pneumothorax. נוסף על כך, בדיקת הסקר צפויה להתבצע בקרב אוכלוסייה שאינה בריאה מלכתחילה – אוכלוסיית המעשנים. מעשנים נמצאים בסיכון גבוה יותר לסיבוכים כתוצאה מבדיקות פולשניות.

לגבי הטיפול בסרטן הריאה – משתתפי המחקר שאובחנו כחולים בסרטן טופלו במרכזים רפואיים גדולים עם ניסיון נרחב בניתוחי ריאה. ביצוע הסקר בכלל האוכלוסייה יביא לכך שחלק מהמאובחנים יטופלו במרכזים מנוסים פחות. מחקרים קודמים הראו כי שיעור השורדים מעל 5 שנים מוכפל כמעט כאשר הטיפול מתבצע במרכזים מנוסים לעומת מרכזים בלתי מנוסים. ואכן, במחקר נמצא שיעור תמותה ניתוחית של 1% לעומת 3%–5% על פי בסיסי נתונים לאומיים בארה"ב.

משתתפי מחקר ה-NSLT היו צעירים יחסית (עד גיל 74, כאשר רק 8% היו מעל גיל 70), ובריאים (פרט לעישון). לכן תוצאות ביצוע בדיקת סקר באוכלוסייה הכללית, שהיא מבוגרת וחולה יותר, צפויות להיות מרשימות פחות.

מחבר הסקירה סבור כי על קובעי המדיניות לשקול להפנות את התקציבים שברשותם לתכניות למניעת עישון ולחקר טיפולים בסרטן הריאה, כיוון שלדעתו השקעה כזו תהיה יעילה ומוצדקת יותר.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

Silvestri, Screening for Lung Cancer: It Works, but Does It Really Work?, Ann Intern Med. 2011 Sep 5

נושאים קשורים:  סרטן ריאה,  בדיקות סקר,  NSLT,  מחקרים
תגובות