משפט

בית המשפט העליון דחה ערעור מטופלת נגד בית חולים "מוקאסד"

בית המשפט קבע כי אמנם בית החולים התרשל בטיפול בפגים, אך לא הוכח קשר סיבתי בין הטיפול הכושל לבין מותם

פסק-דין

מטופלת תבעה את בית החולים "מוקאסד" (מרפאת החוץ של בית חולים "הדסה") לאחר שארבעת פגיה לא שרדו לאחר הלידה.

המטופלת טענה לשורה ארוכה של מחדלים מצד בית החולים – לא העלו בפניה את האפשרות לדילול עוברים, הלידה לא בוצעה בניתוח קיסרי, הטיפול שקיבלה עובר ללידה ובמהלכה היה רשלני והצוות הרפואי הועסק בלא רישיונות מטעם משרד הבריאות. עוד היא מאשימה את בית החולים בגרימת נזק ראייתי.

באשר למדינה, נטען כי זו התרשלה בכך שאפשרה לבית החולים "מוקאסד" להעניק שירות רפואי בלא ההיתרים הנדרשים ואף לא העבירה לבית החולים את הנחיותיה וחוזרי מנכ"ל משרדה, כמקובל.

בית המשפט המחוזי דחה את התביעה נגד המדינה, אך קיבל באופן חלקי את התביעה נגד בית החולים "מוקאסד". הוא הורה לבית החולים לפצות את המטופלת בסכום העומד על 150,000 ₪ בגין הפגיעה באוטונומיה של האם, הפרת זכויותיה מכוח חוק זכויות החולה והרישום הרפואי הלקוי והחסר.

המטופלת ערערה לבית המשפט העליון, אשר דחה את הערעור והותיר את פסק הדין של המחוזי על כנו.

עמדת בית המשפט העליון:
בעניין דילול העוברים-
בית המשפט העליון קיבל את עמדת המחוזי כי למטופלת לא סופר כלל על הליך הדילול ובכך הפר את חובת בית החולים להציג בפניה את המידע הרלוונטי, להסבירו ולהותיר את מושכות ההחלטה הסופית בידיה. זאת גם אם לבית החולים ישנה התנגדות נחרצת לעצם ביצוע ההליך. יחד עם זאת, טענה זו נדחתה כיוון שביהמ"ש לא התרשם כי המטופלת הייתה בוחרת לדלל את העוברים גם אם אופציה זו היתה מוצעת לה.

בעניין הניתוח הקיסרי-
בית המשפט העליון קיבל את עמדת בית המשפט המחוזי אשר קבע כי החלטת הצוות הרפואי לבצע לידה נרתיקית טבעית הייתה תוצר של שלושה גורמים: האחד, השלב המתקדם בלידה שבו הייתה מצויה היולדת. השני, משקלם המוערך של העוברים. השלישי, הסיכונים הצפויים לאם בעטיו של ניתוח קיסרי. בית המשפט קבע כי ביצוע הלידה הנרתיקית מצוי במתחם הסבירות ולא הוכח כי ניתוח קיסרי היה משנה את גורלם הטרגי של הפגים.
יחד עם זאת קבע בית המשפט פיצוי למטופלת בשל הפגיעה באוטונומיה שלה בגין הבחירה עבורה בלידה וגינאלית.

בעניין הטיפול בפגים במהלך הלידה ואחריה-
בית המשפט העליון קיבל את קביעת בית המשפט המחוזי כי בית החולים לא התכונן כראוי לקראת הלידה, חרף היותה "חריגה ונדירה המחייבת היערכות מתאימה". עם זאת, נפסק כי אין להוכיח בבירור קיומו של קשר סיבתי עובדתי בין היעדר ההכנה לבין מות הפגים אשר נולדו בשבוע ה-24 להיריון ואשר סיכויי ההישרדות שלהם היו קלושים. עוד צוין כי הכשל ברישום שהוביל לחוסר ידיעה על אודות הטיפול בפגים, מהווה התרשלות. עם זאת, גם כאן נקבע שאין למצוא קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק.

ע"א 6989/09, נוהא פרוך ואח' נ' בית חולים מוקסאד, 2/8/11, ניתן על-ידי השופטים אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן וניל הנדל

נושאים קשורים:  משפט,  לידה מוקדמת,  תמותת תינוקות,  פגים,  תביעת רשלנות רפואית
תגובות
זאב בן חיים
12.08.2011, 18:30

רופאים עושים יותר ומסבירים יותר מאשר מספיקים לכתוב ולרשום ברשומות הרפואיות!!(ידיהם מלאות עבודה !!העבודה מעשית והזמן הקצר העומד לרשותם עומד בעוכריהם של הרופאים)
הגיע הזמן בעידן המודרני שגם הרופא העובד במצבי לחץ כמו בחדר מיון או בחדרי לידה טיפול נמרץ וכו'- יספקו לו רשם- קול צמוד ידני עם מיקופון ובתום התורנות יעבירו את זה לרשומות הרפואיות אשר יתעדו בדומה לכתבניות בבית משפט!!ואת ההקלטה לשמירה כגיבוי במקרה בירור!!
רעיון לא רע!!!
מה אתם אומרים על כך?