חדשות

משרד הבריאות הציג את עיקרי הרפורמה לשיפור השירותים הרפואיים-סיעודיים לקשישים

התוכנית תתבצע בשלושה שלבים תוך 5 שנים ותרחיב את הזכאות לטיפול סיעודי-רפואי לכלל האוכלוסייה. הטיפול בנושא יועבר לידי משרד הבריאות

צמרת משרד הבריאות, סגן השר יעקב ליצמן והמנכ"ל פרופסור רוני גמזו, הציגו היום (יום א') בתדרוך לתקשורת, את פרטי הרפורמה לשיפור השירותים הרפואיים-סיעודיים שיינתנו בעתיד לקשישים הסיעודיים.

סיעוד רפואי (אילוסטרציה)

סיעוד רפואי (אילוסטרציה)

מטרותיה העיקריות של הרפורמה שגובשה בעבודת מטה במשרד ואף הוצגה לראש הממשלה הן מינוי גורם אחד בישראל שהנושא יהיה באחריותו הכוללת, כיסוי לכל אוכלוסיית הקשישים נזקקי הסיעוד בהיקף ראוי ובר קיימא לאורך שנים, הגברת יעילות מערך אספקת השירותים הרפואיים-סיעודיים, הקטנת הנטל על משקי הבית והעצמת יכולת ההתמודדות של המשפחה עם הנטל וכן תכנון והיערכות ארוכי-טווח.

על-פי המוצע ברפורמה, הזכאות לטיפול סיעודי רפואי לקשישים תורחב לכל שכבות האוכלוסייה, והיא אף תביא לשיפור באיכות הטיפול הרפואי-סיעודי, תוך יצירת רצף טיפולי במסגרת אחת. כן נקבע כי תיבנה מערכת תומכת סביב הקשיש הסיעודי, באחריות גורם אחד ובפיקוח ובקרה של קופות החולים.

המצב כיום מעלה תמונה מדאיגה ביותר לפיה הקשישים ששילמו כל חייהם דמי ביטוח לאומי (הכולל בתוכו גם דמי ביטוח סיעודי) לא תמיד מקבלים את הסיוע שהם זקוקים לו מהמדינה, וגם אלה שכן זכאים לסיוע – זוכים בסופו של דבר לסיוע דל. הם מקבלים שירות ממערכת לא מאורגנת ולא יעילה המעמיסה על הקשיש ועל משפחתו את הנטל שבו אמורה הייתה המדינה לשאת.

כ-25% מהקשישים בישראל כיום זקוקים לטיפול סיעודי לסוגיו (כ-170 אלף מהם קשישים סיעודיים מוגבלים, השוהים בקהילה או במוסדות אשפוז). שירותי הסיעוד הניתנים במימון ציבורי אינם נותנים מענה מספק. הטיפול הסיעודי המקסימלי (המוענק לבעלי ההכנסה הנמוכה ביותר ורמת התלות בזולת הגבוהה ביותר) הניתן לקשיש השוהה בביתו הוא טיפול בהיקף של
כ-3 שעות ביום.

כשיש צורך לאשפז קשיש סיעודי מתבצעת בדיקת זכאות הכוללת את הכנסות ילדיו ובמקרים מסוימים גם את הכנסותיהם של חתניו וכלותיו, כתנאי לקבלת הסיוע. למעלה מ-30% מהשוהים במוסדות הסיעודיים ובמוסדות לתשושי הנפש וכ-66% מהקשישים התשושים השוהים במוסדות אינם מקבלים מימון ממשלתי כלשהו ומממנים מכיסם את מלוא מחיר האשפוז.

התוצאה: הנטל על משק בית התומך בקשיש סיעודי יכול להגיע ל-15,000-5,000 שקלים בחודש. יש לכך השלכות גם על כלל המשק המתבטאות בהתפטרות מעבודה, אובדן ימי עבודה והגדלת הסיכוי לדיכאון.

נוסף לפיצול יתר בין הגורמים המעורבים במתן שירותי סיעוד רפואיים התברר גם כי אין אחידות בקריטריונים ובאיכות הטיפול והתגלו אף כשלים אחרים שפורטו בדו"ח המסכם שהציג היום משרד הבריאות.

נוכח הצפי לגידול באוכלוסיית הקשישים בישראל, מציע עתה משרד הבריאות רפורמה תלת-שלבית שתתפרש על כ- 5 שנים, שעלותה הכוללת מוערכת בכ-1.2 מיליארד שקלים (במונחי שנת 2011).

התוכנית כוללת מימון אשפוז וטיפול בכל הקשישים בקהילה, תוספת של עד 50% לשעות הטיפול השבועיות בקהילה (עלייה מ-22 ל-33 שעות), תמיכה בבני המשפחה המטפלים בקשיש (הבראה לצורך רענון, תמיכה נפשית ועוד), הקלות במבחני ההכנסה לרבות ביטול הנוהג לקיים מבחני הכנסה גם לילדיו, לחתניו ולכלותיו של הקשיש כתנאי לקביעת גובה הסיוע הציבורי, סל שירותים ייעודי שיוגדר בחוק, כתובת אחת לפניות – קופת החולים, טיפול מבוקר על ידי צוות רב תחומי, מינוי case manager שילווה את הטיפול בחולה, השקעה רבה יותר במניעה ובשיקום ומשרד אחד שהנושא יהיה באחריותו – משרד הבריאות.

בשלב הראשון, שעתיד להימשך כשנה וחצי, מתוכננת הרחבת הזכאות לשירותי הסיעוד בקהילה, הרחבת אחריות וסמכויות קופות החולים בטיפול במוגבלים, בקרה של קופות החולים על מימוש "שעות הסיעוד" הניתנות על-ידי מטפלים מטעם חברות כוח-אדם הפועלות כיום בשטח ללא פיקוח ממשי וכן בקרה על איכות הטיפול שניתן במסגרת השעות הללו ועיגון הזכאות לנזקקי סיעוד בחוק במונחים של שעות סיעוד (למניעת שחיקת הגמלה לאורך השנים).

לאחר שלב זה שבו ייבנו תשתיות ארגוניות וניהוליות שיגבירו את יכולת הבקרה והפיקוח של קופות החולים, ייושם השלב השני שבמסגרתו תועבר לאחריות קופות החולים אספקת שירותי האשפוז הממושך (כולל תשושים, תשושי נפש וחולים סיעודיים) – כפי שנהוג כיום באשפוז הכללי הרגיל.

בשלב השלישי (כ- 3 שנים לאחר התחלת יישום הרפורמה) מתוכננת העברת אחריות כוללת מהמוסד לביטוח לאומי למשרד הבריאות וקופות החולים תוך הרחבת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ותקצוב מתאים.
התוכנית תחייב תוספת משרות לעובדים (תוספת משוערת של כ-5000 עובדים).

למצגת משרד הבריאות

נושאים קשורים:  חדשות,  משרד הבריאות,  חוק האשפוז הסיעודי,  סיעוד,  קופות החולים
תגובות