לחץ דם

על מנת להעריך את רמת האיזון ביתר לחץ דם דרוש מספר רב של מדידות

מחקר אמריקני ניסה להשוות בין שיטות מדידת לחץ דם שונות המשמשות למעקב אחר מטופלים הסובלים מיתר לחץ דם, על מנת להעריך את יעילותן

28.07.2011, 12:46

מדידת לחץ דם וטיפול ביתר לחץ הינן אחת הסיבות השכיחות לביקור אצל רופא המשפחה. התפתחות הטיפול הרפואי הורידה משמעותית את שכיחותם של סיבוכים קרדיוווסקולריים, צרברווסקולריים וכלייתיים. ההנחיות לגבי אבחנת לחץ דם גבוה ממליצות על ביצוע מספר מדידות (2 או יותר) בימים שונים, אולם לא קיימת הסכמה לגבי שיטת המדידה במעקב אחר מטופל המאובחן כסובל מיתר לחץ דם.

ההשפעה המזיקה מיוחסת בעיקר ללחץ דם ממוצע גבוה על פני היום כולו. שיטות המדידה השונות (הן מדידה במרפאה, והן מדידה באמצעות מכשיר ביתי ששכיחותה עולה לאחרונה) מנסות להעריך נתון זה על פי מדידות נקודתיות. במחקר זה נעשה נסיון לאתר את שיטת המדידה האופטימלית.

על מנת לעשות זאת נבחנה אוכלוסיה של 444 מטופלים שאובחנו כסובלים מיתר לחץ דם במרפאה אמריקנית לטיפול ביוצאי צבא ארה"ב (92% גברים, גיל ממוצע 64 שנים), אשר השתתפו במחקר אחר שבחן יעילות של טיפול טלפוני ע”י אחיות באיזון יתר לחץ דם.

מדידת לחץ הדם בוצעה בשלוש שיטות שונות: מדידה סטנדרטית במרפאה, מדידה באמצעות מכשיר ביתי שבוצעה לפחות 3 פעמים בשבוע ומדידה לצרכי מחקר, שבוצעה במרווחים קבועים וכללה שתי מדידות כל פעם, בהפרש של חמש דקות ביניהן. המחקר התייחס למדידות לחץ דם סיסטולי בלבד.

מספר המטופלים שהגודרו כמאוזנים היטב (ל.ד סיסטולי <140 mmHg במדידה מרפאתית, או <135 mmHg במדידה ביתית) היה שונה מאוד עבור שיטות המדידה השונות. 28% מהמטופלים נמצאו מאוזנים היטב ע"פ מדידה סטנדרטית במרפאה, 47% ע"פ מדידה ביתית, ו-68% ע"פ מדידה לצרכי מחקר. רק 33% הוגדרו באותה צורה (ל.ד מאוזן/בלתי מאוזן) בכל שלוש השיטות.

הגדלת מספר המדידות הביאה לשיפור ניכר של הדיוק, כצפוי, לגבי מטופל שנמצא במדידה בודדת בעל לחץ דם סיסטולי של 132mmHg, הסבירות המחושבת כי למעשה הינו בעל לחץ דם סיסטולי >140 היתה 40%, אולם אם במדידת ממוצע של חמש מדידות, הסבירות כי למעשה לחץ דמו של  המטופל אינו מאוזן ירדה ל-18%. באותה צורה, לגבי מטופל שנמצא במדידה בודדת בעל לחץ דם סיסטולי של 150 mmHG, הסבירות כי למעשה הינו בעל לחץ דם סיסטולי של >140 היתה נמוכה מ-70%, אולם אותה סבירות היתה 92% כאשר נלקח בחשבון ממוצע של 5 מדידות. עבור ערכי לחץ דם בטווח של 136-144 mmHg היו דרושות לפחות 10 מדידות על מנת להעריך את מצבו של המטופל בוודאות של 80% לפחות.

התוצאות עבור מדידה ביתית הראו, בצורה דומה, כי הגדלה של מספר המדידות (מיצוע של חמש מדידות לפחות) הביא לשיפור משמעותי בדיוק בהערכת מידת האיזון של המטופל. 

החוקרים מייחסים את ה"טעויות" בהערכת מצב האיזון של החולה על בסיס מספר קטן של מדידות בעיקר לשונות בין המדידות באותו מטופל (within patient variance) אשר ירדה במידה ניכרת (כצפוי) ככל שעלה מספר המדידות שבוצעו, וכן להשפעות נוספות כגון "אפקט החלוק הלבן". הם מעריכים כי העלאת מספר המדידות של לחץ הדם בעת מעקב אחר מטופל הסובל מיתר לחץ דם תוכל להביא לשיפור ניכר בטיפול ביתר לחץ דם בקבילה. לדבריהם, על מנת לקבל דיוק של 80% בהערכת מידת האיזון של המטופל דרושות 5-6 מדידות לפחות.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר

למקור ב-annals

 

נושאים קשורים:  לחץ דם,  יתר לחץ דם,  לחץ דם סיסטולי,  מחקרים
תגובות