בעקבות העלייה במודעות למחלת קרויצפלד-ג'ייקובס והעלייה בשיעור של אבחון המחלה, ערכו חוקרים מקליבלנד מחקר רטרוספקטיבי שמטרתו לבחון האם חלק מהמקרים שאובחנו כ-CJD היו מקרים של מחלות אחרות, מחלות שאולי אפשר היה לטפל בהן לו אובחנו נכון.
עוד בעניין דומה
החוקרים בדקו מקרים שהופנו למרכז הלאומי למחלות שנגרמות על-ידי פריונים מינואר 2006 ועד דצמבר 2009. הם בדקו את הנתונים הקליניים ואת הנתונים הנוירופתולוגיים. מ-1,106 נתיחות לאחר המוות שבוצעו במוחם של חולים שסבלו מ-RPD) Rapid Progressive Dementia) ושאובחנו כחולי JCD היו 352 (32%) שליליות לפריונים. המחלות השכיחות ביותר במקרים אלה היו אלצהיימר (n=154) ודמנציה וסקולרית (n=36). 71 מהחולים סבלו ממחלות שבהן אפשר היה לטפל. האבחנות הנוירופתולוגיות כללו מחלות שבהם מעורבת מערכת החיסון (n=26), סרטן (n=25) - בעיקר לימפומה, זיהומים (n=14) ומחלות מטבוליות (n=6).
החוקרים מדגישים שחולים שסובלים מ-RPD חייבים להביא בחשבון - ולשלול - תסמונות בנות-טיפול טרם קביעת האבחנה CJD. גם כאשר נוזל השדרה חיובי לחלבון 14-3-3 אין אינדיקציה מספקת לאבחון CJD. יש להיצמד לקריטריונים המעודכנים ל-CJD, ובכללםMRI טיפוסי.
ערכה: ד"ר דורית שנון
מקור: