מטרת מחקר מקרה-ביקורת זה הייתה להעריך את הסיכון לסרטן בחולי סוכרת שקיבלו טיפול בחוסמי הקולטן לאנגיוטנסין (ARBs).
עוד בעניין דומה
21,750 חולי סוכרת חדשים שהתחילו בטיפול נגד יתר לחץ דם זוהו מתוך בסיס נתונים של תביעות הביטוח הרפואי הארצי בטיוואן במהלך התקופה שבין 1 ביולי 2000 לבין 31 בדצמבר 2000. מאז 31 בדצמבר, 2,007 חולים עם מקרי סרטן נכללו כמקרים וכביקורת נכללו אנשים שהתאימו מבחינת המין והגיל ונבחרו ע"י דגימה של מערך-סיכון.
מודלים של רגרסיה לוגיסטית שימשו להערכת יחסי הסיכויים (ORs) ו- 95% מרווחי הסמך (95% CIs) בין שימוש ב- ARB לבין היארעות סרטן, לאחר התאמה לסוגים אחרים של תרופות נגד יתר לחץ דם, אינסולין, תרופות דרך הפה להפחתת סוכר הדם, סטטינים ומחלות עיקריות.
מתוך 1,281 חולים עם מקרי סרטן ו- 5,104 מקרי ביקורת, 333 (26%) ו- 1,341 (26.3%) בהתאמה, קיבלו ARBsי(OR, 0.98; 95% CI, 0.85 to 1.14). לא נמצא קשר סטטיסטי משמעותי בין ההשפעה של ARBs כקבוצה לבין היארעות של סרטן אחרי התאמה למשתנים מסבירים (Covariates)י(OR, 0.94; 95% CI, 0.80 to 1.10).
בין תרופות ה- ARBs האינדיבידאליות, לוסארטאן הפחית את הסיכון (OR, 0.78; 95% CI, 0.63 to 0.97) וקאנדסארטאן (אטקנד, אסטרה זנקה) (OR, 1.79; 95% CI, 1.05 to 3.06) וטלמיסארטאן (מיקרדיס, ראפא) (OR, 1.54; 95% CI, 0.97 to 2.43) כנראה העלו את הסיכון להיארעות סרטן.
החוקרים הסיקו כי התוצאות אינן מראות על כך ש- ARBs כקבוצה מעלים את ההיארעות לסרטן בחולים עם סוכרת. למרות זאת, נמצא קשר שלילי בין שימוש בלוסארטאן, אך קשר חיובי בין השימוש בקנדסארטאן וטלמיסארטאן לבין ההיארעות הכוללת של סרטן. בירור המנגנון הבסיסי לתופעה, ידרוש בוודאי מחקרים נוספים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
