בניסוי קליני אקראי סמוי-כפול נבחנה ההשפעה של אקסמסטן על השכיחות של התפתחות סרטן שד. 4,560 נשים לאחר מנופאוזה השתתפו בניסוי. גילן החציוני היה 62.5 שנים, ומדד הסיכון Gail שלהן היה 2.3%.
עוד בעניין דומה
לכל המשתתפות היה לפחות אחד מגורמי הסיכון הבאים: גיל 60 שנה ויותר; מדד סיכון Gail גבוה מ-1.66%; היפרפלסיה לא-טיפוסית לובולרית או דוקטלית או קרצינומה לובולרית; קרצינומה דוקטלית עם כריתת-שד מלאה.
הן חולקו אקראית לשתי קבוצות – קבוצה אחת קיבלה אקסמסטן (מעכב ארומטאז) והקבוצה האחרת קיבלה תרופת-דמה.
לאחר מעקב, שמשכו החציוני היה 35 חודשים, נמצא סרטן שד פולשני בקרב 11 מהנשים שקיבלו אקסמסטן ובקרב 32 מהנשים שלא קיבלו אקסמסטן. השכיחות השנתית של סרטן שד פולשני היתה 0.19% בקרב אלה שקיבלו את התרופה לעומת 0.65% בקרב אלה שלא קיבלו את התרופה – HR 0.35 (רווח בר-סמך של 95% 0.18 – 0.70).
השכיחות השנתית של סרטן שד פולשני ולא-פולשני היתה 0.35% בקרב אלה שקיבלו את התרופה לעומת 0.77% בקרב אלה שלא קיבלו את התרופה – HR 0.47 (רווח בר-סמך של 95% 0.27 – 0.79).
לא נמצאו בין הקבוצות הבדלים משמעותיים בשכיחות של שברים, ארועים קרדיו-וסקולריים, סוגים אחרים של סרטן או תמותה. ההשפעה על איכות החיים, כפי שדווחה על-ידי המשתתפות, היתה מעטה.
ערכה: ד"ר דורית שנון
מקור:
סרטן שד, אקסמסטן, מעכב ארומטאז, טמוקסיפן, מניעת סרטן