דעות

מאבק הרופאים: כמו קנרית מתריעה במכרה

מאבק הרופאים אינו עוד מאבק שגרתי של איגוד מקצועי. רופאי ישראל משמשים כאותה קנרית במכרה, המתריעה על סכנה מתקרבת. בהעדר מענה מתאים לאורך שנים, דורשים הרופאים שינוי בסדר העדיפות הלאומי

בשנת 1988 בדקה ועדת חקירה ממלכתית, בראשותה של השופטת שושנה נתניהו, את תפקודה של מערכת הבריאות בישראל. כעבור עשור, בסיומה של שביתה ארוכה, הוקמה ועדה דומה בראשות עדי אמוראי (חבר כנסת וסגן שר אוצר לשעבר).

למרבה הצער, חלפו עשר שנים ושוב אנו בעיצומו של משבר. הזנחה רבת שנים של ממשלות ישראל גרמה לכך שהתקינה של מערכת הבריאות, שנקבעה בהסכם קיבוצי ב-1976, כאשר אוכלוסיית המדינה מנתה כ-3.5 מיליון בני אדם, לא עודכנה והיא אינה מתאימה למדינה המונה קרוב ל-7.5 מיליון.

היחס בין מספר מיטות האשפוז לאוכלוסייה בישראל נמוך בהרבה מהממוצע באירופה, ובעוד מספר הרופאים באירופה גדל מדי שנה, כאן שיעור הרופאים ביחס לאוכלוסייה יורד בהתמדה. בשנים שחלפו מאז נקבעה התקינה במערכת הבריאות חלו שינויים במורכבות החולי ובפרופיל החולים. יש חידושים טכנולוגיים והתפתחו מקצועות ותחומים חדשים, שלא ניתן להם ביטוי בהסכמי התקינה ההיסטוריים.

מגמת ההתמקצעות הגוברת מאלצת את מנהלי בתי החולים לגייס יותר רופאים מומחים כדי לשמור על רמה גבוהה. אם בעבר יכול היה הנוירוכירורג הכונן לתת מענה מקצועי למכלול התחלואה בתחומו, כיום זה כבר לא מובן מאליו. כשמגיע באישון לילה לחדר המיון חולה עם מפרצת מוחית יש ציפייה שהוא יטופל על ידי נוירוכירורג מומחה בתחום, אך כיום ייתכן שדווקא המומחה הזה לא יהיה כונן באותו לילה והחולה יטופל על ידי נוירוכירורג שאולי התמקצע בתחום שונה.

היבט נוסף של משבר התקינה נובע מההסכמים שהושגו בשנת 2000, לפיהם רופא תורן הולך הביתה בסיום התורנות. כתוצאה מכך, נגרעו מאות רופאים ממצבת כוח האדם. הרופאים התורנים נדרשים לבצע היום 6-8 תורנויות בחודש, ומפסידים בכך חשיפה קלינית הדרושה להתמחותם. הם נמצאים פחות בחדר הניתוח והניסיון שהם צוברים במהלך התמחותם קטן יותר בהשוואה לעבר.

כדי לפצות על המחסור שנוצר בשל התקנה הזאת, יש להוסיף למערכת הבריאות 640 רופאים מתמחים. רק אז יתחלק עומס התורנויות בצורה ראויה, מתמחה יידרש לבצע תורנות אחת בשבוע בממוצע, יפסיד פחות ימי התמחות ויוכשר כמומחה מנוסה יותר. המחסור המשווע הזה, מודגש מאוד בפריפריה. העומס על רופאי המשפחה עלה לרמות המקשות עליהם לתת מענה לפניות דחופות, וגורם להפניות רבות לבדיקות ולחדרי מיון.

חולים במסדרונות בתי החולים, חולים מונשמים שאינם זוכים להתאשפז ביחידות לטיפול נמרץ, קיצור משכי האשפוז כדי לפנות מקום לחולים נוספים - כל אלה הפכו לשגרה מסוכנת במערכת הבריאות. אין חולק על כך כי עדכון התקנים הוא תנאי הכרחי לתחילתו של הליך, שבסופו יופחת העומס על הרופאים ועל מערכת הבריאות הציבורית, והטיפול בחולים ישתפר. סירובו של משרד האוצר לדון בתקינה במסגרת המשא והמתן המתנהל עם הרופאים בימים אלה, הוא סימפטום ואולי הסיבה למצבה המשברי של מערכת הבריאות. תיקון הזנחה רבת שנים דורש פתרונות לא שגרתיים ומציאת מקורות מימון.

מקור מימון אפשרי להתנעת תהליך של שיקום מערכת הבריאות, הוא הכסף הנגבה על ידי הביטוחים המשלימים של קופות החולים. קיים פער בלתי סביר של 500-700 מיליון שקלים בשנה בין ההכנסות מדמי הביטוח, לניצולם על ידי המבוטחים. עודף גבייה זה עשוי לתרום לחיזוקה של מערכת הבריאות הציבורית.

מאבק הרופאים המתנהל בימים אלה, אינו מאבק שגרתי של איגוד מקצועי. רופאי ישראל משמשים כאותה קנרית במכרה, המתריעה על סכנה מתקרבת. בהעדר מענה מתאים לאורך שנים, דורשים היום הרופאים שינוי בסדר העדיפות הלאומי והקצאת משאבים הנחוצים לשיקום מערכת הבריאות הקורסת.

איננו עומדים עם סטופר ביד. ברור שתהליך כזה עשוי להימשך שנים רבות. אנו דורשים תוכנית עם יעדים ברורים, ומוכנים לחתום על הסכם לטווח ארוך, ובלבד שבסיום התקופה יזכו אזרחי המדינה לשירות רפואי ברמה גבוהה, על בסיס שוויוני וצודק.

*פורסם לראשונה בעיתון הארץ

נושאים קשורים:  דעות,  מחסור ברופאים,  נוירוכירורגיה,  שביתת הרופאים,  עדי אמוראי
תגובות
 
ניר
17.05.2011, 06:39

הנני תומך במאבק עמוקות, הן כרופא מומחה צעיר והן כאזרח
יחד עם זאת 640 רופאים מתמחים צריכים למצוא עבודה עם תום כל מחזור התמחות - היש בנמצא ??
שנית, אנני רואה פגם שגם הבכירים ישאו בנטל התורניות ואני בניהם, כמובן במידה ובתגמול הולם. זה עשוי גם לשרת בשמור חלק מהמיומנויות הנדרשות לכלונו וובטח להשפר את הטיפול בחולים.

פילפ
17.05.2011, 10:21

אני מסכים לגמרי לגבי רוב הנכתב. אבל כאן צריך לדעת שהצעה לקחת הכסף מחברות בטוח למערכת הבריאות היא פצצה פוליטית: נוגעים באינטרסים של גופים כלכלים ובעלי הון שקשורים היטב עם פקידי אוצר (שממשיכים בקריירה מפוארת אצלם אחרי סיום תפקידם באוצר...)וממנים את לפוליטיקאים שבשלטון. לכן המעבק הופך (בצדק לדעתי) לפוליטי/חברתי ביותר. אני חושב שצריך להוריד את הגפפות ולהתחיל לדבר בתוקפנות על האינטרסים שמאחורי הסרבנות של האוצר (כולל העדפה לרפואה פרטית שבמקרה קשורה לאותם בעלי הון. ברור לי שהאוצר היה מוכם יותר לתת (קצת) כסף בלי לגעת במבנה המערכת, מכאן המבוי הסטום וצריך להדגיש אותו שוב ושוב בתקשורת. אשמח לקבל תגובתכם.