משפט

חוות דעת רפואית הפכה על פניה החלטה של המוסד לביטוח לאומי

בעקבות חו"ד של פרופסור משה גרטי, פסק בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב כי על המוסד לביטוח לאומי להכיר באירוע דחק נפשי שהתרחש בעבודה כסיבה להתפרצות סוכרת מסוג 1

פסק-דין

חוות דעת חד משמעית של פרופסור משה גרטי מבילינסון שציטט בה את פרופסור ארדון רובינשטיין מאיכילוב – לפיה אירוע דחק נפשי הוא סיבה להתפרצות מחלת סוכרת מסוג 1 - הובילה את בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב להפוך על פניה החלטה קודמת של המוסד לביטוח לאומי בעניין זה.

בפסק דין שניתן פה אחד ב-3 במאי על-ידי השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ (ראש צוות הדיינים יחד עם צפרא דווייק והדסה שליסל), הורה בית הדין למוסד לביטוח הלאומי להכיר במחלת הסוכרת וב- 40% הנכות שנקבעו לטכנאי מחשבים, כמחלה שנגרמת עקב עבודה. כן נפסק שעל הביטוח הלאומי לפצותו ב-1,000 שקל (הוצאות המשפט) ועוד 5,000 שקל (שכר טרחת עורך-דין).

טכנאי המחשבים, ויקטור רווח, שעבד בבנק לאומי כ-4 שנים, תבע את המוסד לביטוח הלאומי להכיר בהתפרצות מחלתו עקב אירוע דחק נפשי שעבר במהלך עבודתו. הוא זומן בהפתעה גמורה למבדקי התאמה לקבלת קביעות. הזימון גרם לו, כך טען בתביעתו, למתח ולחץ נפשי קשים, חרדה, נדודי שינה ממושכים עד למבדקים עצמם ובעת ההמתנה לתוצאותיהם.

בתקופה הזאת הופיעו אצלו תסמינים שונים של סוכרת. כעבור זמן-מה הוא גם קיבל הודעת פיטורים. מחלת הסוכרת אובחנה אצלו זמן קצר לאחר שפוטר. הוא הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי ולבית הדין לעבודה כדי שתוכר מחלת הסוכרת שבה לקה, כפגיעה שהתרחשה בעת העבודה.

בית הדין ביקש תחילה חוות דעת ראשונה מד"ר פסח סגל מ"שיבא" וזה כתב בה, כי אין קשר בין עבודת התובע (טכנאי המחשבים) ונכותו, בגין מחלת הסוכרת וכי השפעת עבודתו על מחלתו, היא פחותה בהרבה מהשפעת הגורמים האחרים – לרבות "פגיעות גנטית" לסוכרת. חוות הדעת הזאת אומצה בידי המוסד לביטוח לאומי.

אלא שעל חוות הדעת הזאת, ערער התובע, באמצעות עו"ד אלונה שימקין. בית הדין נענה לבקשתו למנות מומחה רפואי אחר שיגיש חוות דעת חדשה, גם משום שבחוות הדעת הראשונה של ד"ר סגל – כך צוין בפסק הדין - נמצאו חריגים ממסכת העובדות שקבע בית הדין.

פרופסור משה גרטי מונה כמומחה הרפואי החדש. בחוות הדעת שהגיש ב-1 במארס 2010 כתב פרופסור גרטי כי מחלת התובע היא סוכרת סוג 1 ועל הקשר הסיבתי כתב כי האירוע שתואר (תהליך הפיטורין) הוא מאד סטרסוגני, "שני בהיררכיית הסטרס לאחר מוות של יקיר. מקובל שתהליך דחק יכול לגרום או להחמיר סוכרת מטיפוס 1 ויש לכך הוכחות לרוב". את דעתו תמך פרופסור גרטי בחוות דעת של פרופסור רובינשטיין, מומחה לרפואה פנימית ומחלות מטבוליות.

בפסק הדין המכריע נקבע כי יש לקבל את התביעה נוכח הקביעה החד-משמעית של המומחה (פרופסור גרטי) בדבר קיומו של קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין הופעת מחלת התובע.

לפסק הדין במלואו (pdf)

נושאים קשורים:  משפט,  פרופסור משה גרטי,  מחלות מטבוליות,  חוות דעת שניה,  חוות דעת רפואית,  רפואה פנימית,  סוכרת,  המרכז הרפואי "שיבא",  המרכז הרפואי "רבין",  המרכז הרפואי איכילוב-תל אביב
תגובות