דעות

צריך לזעזע את ממשלת ישראל

מאבק הרופאים אינו רק על שכר ותגמול הולמים. הרופאים נאבקים הפעם גם על שינוי פניה של הרפואה הציבורית

13.04.2011, 14:13

דינן של שביתות שהן מסתיימות תוך פרק זמן, לעיתים קצר לעיתים ארוך יותר, ולאחר שהצדדים מגיעים לכלל פשרה ומוותרים על חלק מדרישותיהם הראשוניות. שביתה זו מוטב לה שלא תתחיל כלל, ואם תתחיל – שתסתיים תוך שעות אחדות, כשם שלשובתים ברשות שדות התעופה נמצא הסדר תוך שלוש שעות מהכרזת השביתה.

שביתה במערכת הבריאות, יהא משכה אשר יהא, אינה נמדדת בכסף בלבד. המחיר יהיה אבדן חיי אדם בהעדר טיפול הולם, המחיר יהיה סבלם של חולים אשר ניתוחים שנקבעו להם יידחו בחדשים רבים, המחיר יהיה דחייה של אבחון מחלות וטיפול מיידי בהן, המחיר יהיה כאוס מוחלט בבתי החולים ובמערכת הבריאות, ואת המחיר הזה ישלמו, גם הפעם וכדבר שבשגרה, אזרחים מהשכבות החלשות ושכבת הביניים. בעלי יכולת כלכלית ימצאו מזור לחוליים ברפואה הפרטית ובבתי החולים הפרטיים, והחלשים יופקרו לגורלם. המדינה אינה יכולה להרשות לעצמה שביתה ממושכת במערכת הבריאות.

מאבק הרופאים אינו רק על שכר ותגמול הולמים. המאבק הוא גם על דמותה של מערכת הבריאות הציבורית במדינת ישראל, וזו לוקה, בין היתר, במחסור חריף במיטות אשפוז, מחסור ברופאים, ובפערים הולכים וגדלים בין הרפואה במרכז והרפואה בפריפריה. עניינים אלו אינם עומדים, לדאבוני, בראש סדר היום החברתי של הממשלה. מערכת הבריאות הציבורית במדינה מנוהלת על ידי פקידי האוצר שהתייחסותם למערכת הבריאות נמדדת אך באמות מידה כלכליות דרך "החור שבגרוש", ללא שמץ של חמלה.

הרופאים נאבקים הפעם גם על שינוי פניה של הרפואה הציבורית. לא עוד "זקנה במסדרון", לא עוד 1.8 רופאים לאלף בני אדם (לעומת חמישה עורכי דין לאלף בני אדם), לא עוד תקן חסר ומשמרות אין סופיות, לא עוד מחסור משווע ברופאים בנגב ובגליל, לא עוד מחסור בלתי אנושי ברופאים מומחים בתחומים נדרשים, לא עוד רופאים הנאלצים לעבוד בכמה מקומות עבודה כדי להתפרנס בכבוד. יש צורך לזעזע את ממשלת ישראל והעומד בראשה, שהוא גם שר הבריאות ושר על לעניינים כלכליים אסטרטגיים, ולנער את משרד האוצר וממשלת ישראל, ויפה שעה אחת קודם לפרוץ השביתה.

המאמר פורסם לראשונה ב"דה מרקר".

נושאים קשורים:  דעות,  שביתת הרופאים
תגובות