כ-25% מהפאציינטים, על-פי סקר שערך מכון גיאוקארטוגרפיה, שינו את הטיפול שנקבע להם על-ידי רופא, לאחר שגלשו באינטרנט וקראו תכנים באתרי רפואה. חיפוש כללי דרך "גוגל" מעלה שמיליוני אתרי רפואה יעודיים קיימים כיום ברשת האינטרנט - כך אמר בשבוע שעבר פרופסור אבינועם רכס, יו"ר הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית ומבכירי המרכז הרפואי "הדסה" – המשמש גם כמנהל תחום הרפואה במרכז לאתיקה בירושלים - בכנס שעסק בדילמות המשפטיות והאתיות הקשורות ברפואה בעידן האינטרנט. הכנס נערך במשך יומיים בירושלים ובחיפה ואורגן בידי המרכז לאתיקה בירושלים ואוניברסיטת חיפה.

כ-25% מהפאציינטים שינו את הטיפול שנקבע להם על-ידי רופא, לאחר שגלשו באינטרנט

כ-25% מהפאציינטים שינו את הטיפול שנקבע להם על-ידי רופא, לאחר שגלשו באינטרנט

פרופסור רכס אמר בכנס: "בעבר כל הידע הרפואי היה בידי הרופא ומעמדו היה מובטח. לא ניתן היה לערער עליו. כיום, משום שמידע רב נמצא באינטרנט וגם אבחון מתנהל ברשת, השתנו יחסי הכוחות בין הרופא למטופל".

המטופל, הוסיף פרופסור רכס, מגיע לרופא אחרי שגיבש לעצמו מסקנה ממה הוא סובל. אלא שלרוב לא יחשוף מידע זה מול הרופא, וזאת בין היתר אפילו כדי "לבדוק" את הרופא. ייתכנו מצבים שבהם המטופל מקדים במידע את הרופא , דבר המעניק לחולה כוח להחליט, לאבחן ולבקר את אבחונו של הרופא המטפל בו.

עוד ציין פרופסור רכס, שגם על התנהגות הרופאים מעבירים המטופלים ביקורת באמצעות רשת האינטרנט, אם בדירוגי הרופאים או בהמלצות עליהם. קיימות קבוצות ברשת שבהן מתקיימים דיונים לגבי מחלות שונות והחברים ב-'פורומים' מעבירים מידע והמלצות ללא תיווך של מערכת הבריאות הפורמאלית. מצד אחד, מאפשר הדבר עזרה ולמידה מניסיון, אולם מהצד השני עשוי מצב זה להפיץ טעויות ואף להוות סכנה ממשית בהמלצה שגויה לתרופה או לטיפול.

יש אתרים מסוימים המאפשרים אינטראקציה בין הרופא למטופל

אינטראקציה ברשת בין הרופא למטופל

בעידן הדיגיטלי, אמר פרופסור רכס, לרופאים רבים יש אתרי אינטרנט שבהם לרוב הם מפרסמים מידע "יבש" וחומר פרסומי שיווקי , ללא התייחסות לנתונים הטכניים שיכולים להיות רלוונטיים למטופלים. יש אתרים מסוימים המאפשרים אינטראקציה בין הרופא למטופל, כאשר הרופא כלל איננו פוגש בו בפועל. כאן מתעוררת השאלה מהי הסכנה שבאבחון מסוג זה. במידה שהשירות הרפואי ניתן און-ליין, וכלל לא התקיימה פגישה אישית – השאלה המתחייבת היא: האם הרופא צריך לשאת באחריות? האם על הרופאים להוציא ביטוח נפרד עבור מתן עזרה ברשת?

פרופסור רכס הצביע על כך שהמציאות רצה כה מהר, עד שהאתיקה והמשפט לא מספיקות לעמוד בקצב וההשלכות לכך ניכרות בשטח.

מהדיון שהתנהל בסוגיה זאת בין משתתפי הכנס עלה כי יש רופאים שבחרו לקבל את העידן החדש (עידן האינטרנט) ואף ממליצים למטופליהם לבדוק ולהעלות שאלות אשר עליהן יקבלו מענה במפגש הבא שיקיימו עם הרופא.

לפי גישה אחרת, יש רופאים שמתריעים בפני מטופליהם ומבקשים מהם שלא יבדקו בשום פנים ואופן מידע מקדים לבדיקה ברשת ובתמורה מבטיחים כי ינהלו עימם דיון פתוח במסגרת הבדיקה והפגישה הבאה עמם, שבו יסבירו להם את כל המידע. הבקשה נובעת מהחשש שייווצרו פחדים וחרדות בקרב המטופל טרם נבדק.

עמדת פרופסור רכס כפי שעלתה מתוך הדיון הייתה, כי למרות הדיאלוג הפתוח המתאפשר במפגש עם המטופלים המחפשים מידע ברשת, עדיף להסביר למטופלים ברוב המקרים שלא להיכנס לדיון, כיוון שאנשים שונים מבינים את מה שהם קוראים באתרים במידה שונה. הדבר מושפע מהשכלה ומיכולת האבחנה שאיננה קיימת בידי כל אחד ולכן החיפוש מראש עלול לגרום לחרדות מיותרות.

פרופסור רכס הוסיף בעניין הזה כי קיימות כיום מערכות שאותן כינה "ייעוץ סייבר", המאפשרות למטופל לא רק שלא לפגוש פנים אל פנים את הרופא (וכמובן להיפך) אלא אף לאפשר למטופל לערוך סיורים וירטואליים במרפאות שונות בעולם, לבחור ולהתייעץ עם רופא בתשלום ובכל באמצעות הרשת.

בעתיד, כך על-פי פרופסור רכס, החולה ינהל בעצמו את הרשומה הרפואית שלו על ובעזרת הרשת. מדובר בספרייה הגדולה בעולם המכילה את כמות המידע המגוונת ביותר בנושאי רפואה.

ד"ר יוסי בהגון, מנכ"ל שירותי רפואה מקוונת בשירותי בריאות כללית שהשתתף בפאנל שעסק בנושא שירותי הרפואה אונליין, ציין כי קיים עתה קושי בהסתגלות לנגישות הקיימת לתיק הרפואי האלקטרוני וזמינות המידע הבריאותי בו.

פרופסור ניבה אטקין-קורן, דיקן הפקולטה למשפטים וראש המרכז למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה, המשמשת גם כחברה בוועד המנהל של מרכז האתיקה בירושלים אמרה בכנס, כי המידע הרב ברשת האינטרנט עשוי לתרום לצמצום פערי הידע בין רופא לחולה. יש לראות בחולה שותף פעיל לחלופות הטיפול, הדגישה. הבעיה היא בגורמים הלא מוסמכים המפיצים גם הם מידע בנושאים רפואיים – ונשאלת לכן השאלה האם יש להטיל אחריות על עורכי האתרים לגבי המידע המתפרסם בהם.

באותו נושא אמר עו"ד אסף פוזנר, ממשרד כהן, וילצ'יק, קמחי ושות', כי שירותי הרפואה המקוונים עלולים לעורר בעיות רבות בנושאי אחריות משפטית, ולכן יהיה צורך ליצור תנאים משפטיים על מנת לאפשר את קיומם של השירותים הללו כדי שיוכלו לשפר את יעילותה של מערכת הבריאות שיעדה הוא אחרי הכול -הצלת חיים.

עוד בנושא:

דוקטור פייסבוק פוגש את דור הפייסבוק

מהיפוקרטס לפייסבוק