סכיזופרניה

מעורבות של NMDA-R ושל DISC1 בהתפתחות ובייצוב של סינפסות

בעכברים טרנסגנים שהרמה של NMDA בהם היא 10% מהרמה הנורמלית, וכן בעכברים שמטופלים עם אנטגוניסט של הרצפטור ל-NMDA יש ירידה ברמת DISC1 ובצפיפות קוצי הדנדריטים

07.04.2011, 16:35

לרצפטורים ל-NMDA תפקיד מרכזי ביצירה, בייצוב, בפגיעה ובפלסטיות של סינפסות, והם תורמים לפתופיסיולוגיה של מחלות שפוגעות במערכת העצבים המרכזית. ההשפעות של תת-פעילות של רצפטורים ל-NMDA על הביולוגיה של סינפסות נבחנו במודל גנטי בעכברים שהרמה של NMDA בהם היא 10% מהרמה הנורמלית. מספר הסינפסות בעכברים האלה נורמלי בגיל שבועיים, וקטן משמעותית מהנורמלי בגיל ששה שבועות.

בבחינת הסינפסות של העכברים, נמצאה ירידה ברמה של החלבונים 14–3-3ε ו-DISC1י(Disrupted in Schizophrenia-1), חלבונים שמתבטאים ספציפית בסינפסות. שני החלבונים האלה נמצאו קשורים לנטייה-מוקדמת להתפתחות סכיזופרניה ונמצאו קשורים בבקרה של צפיפות קוצי הדנדריטים. הירידה ברמת החלבונים היתה בהתאמה לשלבים ההתפתחותיים שבהם נצפתה ירידה בצפיפות קוצי הדנדריטים.

מתן MK-801, אנטגוניסט של הרצפטור ל-NMDA, גרר ירידה בצפיפות קוצי הדנדריטים וירידה ברמת DISC1. נראה, אפוא, שהרמה של DISC1 בסינפסות מבוקרת על-ידי NMDA.

ערכה: ד"ר דורית שנון

מקור:

Amy J. Ramsey A.J. et al., Impaired NMDA receptor transmission alters striatal synapses and DISC1 protein in an age-dependent manner. PNAS April 5, 2011 vol. 108 no. 14 5795-5800

נושאים קשורים:  סכיזופרניה,  סינפסה,  קוצי דנדריטים,  מחקרים
תגובות