בניסוי קליני phase 2 הושוותה ההשפעה של אלמטוזומאב (Alemtuzumab) ושל אינטרפרון ß1a בטיפול בחולים שסובלים מ-RRMSי(relapsing-remitting multiple sclerosis). השיפור בקרב החולים שטופלו עם אלמטוזומאב גדול מזה שבקרב החולים שטופלו עם אינטרפרון ß1a.
העדר ביטוי קליני של המחלה (CDA - clinical disease activity) בתום 36 חודשים נצפה בקרב 161 מתוך 215 חולים (71.8%) שטופלו עם אלמטוזומאב לעומת 52 מתוך 107 חולים (42.6%) שטופלו עם אינטרפרון HR=0.31.
ירידה של לפחות נקודה אחת ב- EDSSי(expanded disability status scale) מערך בסיס 2 או יותר, שנמשכה שישה חודשים עוקבים (SRD - sustained reduction in disability) נצפתה אצל 66 מתוך 133 חולים (51.6%) שטופלו עם אלמטוזומאב לעומת 15 מתוך 66 חולים (27.2%) שטופלו עם אינטרפרון ß1a.
נראה, אפוא, שאלמטוזומאב עשוי לשפר את מצבם של חולי טרשת נפוצה.
ערכה: ד"ר דורית שנון
מקור: