במחקר שנערך על-ידי המכון הלאומי לבריאות הנפש (NIMH) נבדקה השכיחות של הפרעה דו-קטבית (BPD)י. 61,392 אנשים מאחת עשרה מדינות נכללו במאגר הנתונים. לאנשים נערך בבתיהם ראיון לצורכי אבחון, על בסיס DSM-IV. הם נשאלו גם על שימוש בתרופות, על האופן שבו הם מסתייעים, אם בכלל, במערכת הבריאות ועל מחלות אחרות שמהן הם סובלים.
עוד בעניין דומה
השכיחות של BPD בעולם היא 2.4%: 0.6% BP-1, 0.4% BP-2, 1.4% sub-threshold BP. אחוז הסובלים לפחות 12 חודשים הוא 1.5%, מהם 0.4% BP-1, 0.3% BP-2, 0.8% sub-threshold BP.
אפיזודות הדיכאון דווחו כקשות יותר מאפיזודות המאניה. 74.0% מהמשתתפים ציינו שתפקודם נפגע פגיעה חמורה בזמן דיכאון, בהשוואה ל- 50.9% שציינו זאת בהתייחס לתקופות שבהן היו מאנים. כשלושה רבעים מאלה שאובחנו כסובלים מ-BPD עמדו בקריטריונים של בעיה נפשית אחרת, השכיחה שבהן חרדה.
פחות ממחצית מהמשתתפים שסובלים מ-BPD כל חייהם מקבלים טיפול. אחוז המטופלים נמוך במיוחד במדינות שבהם ההכנסה נמוכה, שבהן רק כרבע מהם בקשר עם מערכות בריאות הנפש. יצוין ש-BPD גורם לאובדן תפקוד, כפי שהוא מתורגם לשנות חיים, יותר מכל סוגי הסרטן או המחלות הנוירולוגיות החמורות כגון אפילפסיה או אלצהיימר.
ערכה ד"ר דורית שנון
מקור: