במחקר שנערך במכון הפרקינסון בקליפורניה נבחנה מעורבותם של חומרי הדברה בהתפתחות מחלת הפרקינסון. תפקוד לקוי של המיטוכונדרייה ועקה חמצונית מעורבים במודלים של בעלי-חיים להתפתחות מחלת פרקינסון וידוע שחומרי-הדברה מסויימים משפיעים על מנגנונים אלה.

כדי לבחון את הקשר בין חשיפה לחומרי-הדברה לבין התפתחות של פרקינסון, השתמשו החוקרים במאגר נתונים של מחקר הבריאות של חקלאים AHSי(agriculture health study), מאגר שרוכז על-ידי ה-NIH. המאגר כולל נתונים על מדבירים מצפון-קרוליינה ומאיווה, שהיו בעלי רשיון הדברה בין השנים 1993 – 1997, ועל בני משפחותיהם. יש בו נתונים על קרוב ל- 90,000 אנשים: 4,916 מדבירים תעשייתיים, 52,395 מדבירים פרטיים, רובם חקלאים, ו-32,347 בני/בנות זוג של מדבירים פרטיים, שגם מסרו נתונים על ילדי המשפחה.

נמצא קשר בין שימוש בחומרי-הדברה לבין פרקינסון

נמצא קשר בין שימוש בחומרי-הדברה לבין פרקינסון

אנשים אלה נחשפו מרבית חייהם לחומרי-הדברה ולחומרים רעילים אחרים שמשפיעים על מערכת העצבים. מאגר הנתונים משמש לבדיקת ההשפעה של גורמים סביבתיים, תעסוקה, תזונה ואורח חיים (כולל צריכת אלכוהול ועישון) וגורמים גנטיים על הבריאות של האוכלוסייה שעוסקת בחקלאות. המעקב אחר האנשים שהצטרפו למחקר נמשך. הנתונים מוצלבים מדי שנה עם הנתונים על מקרי הסרטן בקרב המשתתפים, ומשמשים גם לבדיקת ההשפעה של הגורמים השונים שנדגמו על השכיחות ועל המופע של מחלות אחרות. זהו מאגר הנתונים הגדול בעולם שמתייחס לחקלאים.

במחקר הנוכחי, בחנו החוקרים את השימוש בחומרי-הדברה במהלך החיים בקרב 110 חולי פרקינסון ו-358 אנשים בקבוצת הביקורת. מקרי הביקורת נבחרו אקראית ממאגר הנתונים, והותאמו לחולים על-סמך גיל, מין, מוצא אתני ומדינה.

נמצא קשר בין שימוש בחומרי-הדברה שמשפיעים על פעילות המיטוכונדרייה או על המצב החמצוני לבין פרקינסון. היחס הצולב (OR) היה 1.7 (רווח בר-סמך של 95% מ-1.0 עד 2.8) במקרה של שימוש באחד מחומרי-ההדברה שפוגעים בתפקוד המטיכונודרייה ובתוך קבוצת חומרים אלה היה היחס הצולב 2.5 (רווח בר-סמך של 95% מ-1.3 עד 4.7) כאשר החומר שבו השתמשו היה רוטנון, מעכב של שרשרת מעבר האלקטרונים במיטוכונדריה. עבור קבוצת החומרים שגורמים לעקה חמצונית היה OR 2.0 (רווח בר-סמך של 95% מ-1.2 עד 3.6) וביניהם OR 2.5 (רווח בר-סמך של 95% מ-1.4 עד 4.7) עבור פראקוואט, מעכב פוטוסינתזה שמעלה את רמת הרדיקלים החופשיים.

רוטנון נאסר לשימוש בהדברה בבתים ובגנים. השימוש בו מוגבל לשימושים ספציפיים שמחייבים אישור מיוחד. השימוש היחיד שבו מותר להשתמש בפראקוואט הוא הדברה של דגים, שמשתלטים על סביבות גידול.

המעורבות האפשרית של חומרים אלה בהתפתחות פרקינסון עשויה לתרום ליצירת מערכות מודל שתשמשנה להבנת התהליכים שמעורבים בהתפתחות המחלה ולפיתוח טיפולים כנגדה.

ערכה: ד"ר דורית שנון
מקור:

Tanner C.M. et al., Environ Health Perspect. 2011: Rotenone, Paraquat and Parkinson's Disease.

לקריאה נוספת:

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8732939

http://aghealth.nci.nih.gov/

Agricultural Health Study (AHS)

National Institutes of Health · U.S. Department of Health and Human Services