שימוש בסלמונלה כווקטור להקניית עמידות בפני הדבקה וירלית

חיידק הסלמונלה

רוב הווקטורים, שמשמשים להדבקה של תאים של יונקים, מבוססים על וירוסים. חוקרים מאוניברסיטת ברקלי השתמשו ב-DNA חיידקי להקניית עמידות בפני וירוס.
החוקרים ניסו להקנות לעכברים עמידות בפני הדבקה בציטומגלווירוס עכברי (MCMV). למטרה זו, הם יצרו RNase P שמכוון ספציפית כנגד אזורים ב-mRNA שמקודדים לחלבונים שחיוניים לשכפול של ציטומגלווירוס עכברי (M1GS RNA).

כווקטור לנשיאת הריבוזיים מכוון המטרה התבססו החוקרים על ה-DNA של החיידק סלמונלה, שלא כולל חלקים שאחראים לפתוגנזה. בנסיונות מקדימים בעכברים נמצא שהוקטור יעיל בהעברת הגנים שהוא נושא ושפעילותו הציטוטוקסית והפתוגנית נמוכה מאד.

במקרופג'ים שהודבקו ב-MCMV ושטופלו עם הוקטור שנושא את הריבוזיים המהונדס נצפתה ירידה של 80% - 85% בביטוי החלבונים הוירליים הרלוונטיים, וירידה של פי 2,500 בגידול הוירוס.

בעכברים, שקבלו את חיידק הסלמונלה המהונדס דרך הפה, נמצאו רמות גבוהות של ה-RNA האנטי-וירלי בכבד ובטחול. כאשר עכברים שקבלו את הווקטור החיידקי שנושא רצפים M1GS הודבקו ב-MCMV נמצאה אצלם ירידה בביטוי גנים וירליים, ירידה ברמת הוירוס ועלייה בהישרדות, בהשוואה למדדים אלה בקרב עכברים שקבלו וקטור סלמונלה שנושא רצפי ביקורת או עכברים שכלל לא קבלו את הוקטור החיידקי.

בנוסף להדגמה של שימוש בחיידקים להקניית עמידות בפני הדבקה וירלית, מצביע המחקר על האפשרויות שגלומות בשימוש בחיידקים כנשאים ולשימוש בריבוזיים לפגיעה ביצור של חלבוני מטרה. גידול חיידקים והשימוש בהם לייצור DNA פשוט מהשימוש בוירוסים למטרה זו, ועשוי לסייע בפיתוח טיפולים זולים יותר וזמינים יותר, כולל טיפולים אשר יכולים להנתן דרך הפה.

ערכה: ד"ר דורית שנון
מקור:

Bai Y. et al, Proc Natl Acad Sci U S A. 2011: Oral delivery of RNase P ribozymes by Salmonella inhibits viral infection in mice