סרטן שחלות

לפרוסקופיה לעומת לפרוטומיה לטיפול בשלב מוקדם של סרטן השחלה

סרטן השחלה אחראי לכחצי מהתמותה מסרטנים גינקולוגיים, בעיקר בשל גילויו בשלב מאוחר. המחקר הנוכחי תוכנן להשוות את התוצאות של אבחון השלב הכירורגי של סרטן שחלתי מוקדם בלפרוסקופיה לאלו שהתקבלו בלפרוטומיה

מבוא ושיטות:
סרטן השחלה מהווה כרבע מכלל סרטני מערכת המין, אך אחראי לכחצי מהתמותה מסרטנים גינקולוגיים, בעיקר בשל גילויו בשלב מאוחר. רק כ–19% מהחולות מאובחנות בשלב הראשון, ואבחון מוקדם הינו בדרך כלל מקרי תוך כדי טיפול כביכול למסה טפולתית שפירה. כאשר המחלה מוגבלת לשחלות, אחוז ההישרדות ל–5 שנים הינו מעולה ומתקרב ל–90%, אך נראה כי כמעט 30% מהנשים עם סרטן שחלתי הנראה מוקדם בעצם מכילות מחלה מיקרוסקופית גרורתית.

עליית שלב של המחלה הינה בעלת השלכות פרוגנוסטיות, אך גם משפיעה על ההוריות לטיפול המשלים - דבר שיכול לשפר את משך הזמן ללא מחלה ואת זמן ההישרדות. לכן אבחון כירורגי אופטימלי של שלב המחלה אצל נשים שבהן נראה כי המחלה מוגבלת לשחלות הינו בעל חשיבות עליונה, בעיקר כאשר שוקלים מעקב קליני בלבד ללא טיפול תומך.

הגישה המסורתית הינה ניתוחית בלפרוטומיה בחתך מדיאני, שבמהלכה מבוצעים שטיפות פריטונאליות, כריתת רחם וטפולות דו–צדדית, דגימה רנדומלית של ביופסיות מן המשטח הפריטונאלי, כריתת אומנטום ודגימת בלוטות לימפה אגניות ופרה–אורטליות.

הגישה הלפרוסקופית לשלב מוקדם תוארה לראשונה באמצע שנות ה–90, אך מכיוון שלא שכיח למצוא נשים המאובחנות בשלב זה, תואר מספר מוגבל וקטן של מקרים לגבי הישימות והבטיחות של הגישה הנ"ל.

המחקר הנוכחי תוכנן להשוות את התוצאות של אבחון השלב הכירורגי של סרטן שחלתי מוקדם בלפרוסקופיה לאלו שהתקבלו בלפרוטומיה מבחינת ישימות, התאמה ותוצאה.
המחקר כלל קבוצה של 15 נשים אשר עברו לפרוסקופיה לקביעת השלב הכירורגי של סרטן שחלתי מוקדם. קבוצת הבקרה כללה 19 נשים אשר עברו לפרוטומיה מסורתית לקביעת הנ"ל.

תוצאות:
בקבוצת הלפרוסקופיה לא היה מעבר ללפרוטומיה באף מקרה ולא היו סיבוכים תוך כדי הניתוח עצמו. לאישה אחת בקבוצת המחקר אובחנה המטומה רטרופריטונאלית כ–7 שעות לאחר הניתוח, והיא נלקחה בחזרה לביצוע לפרוטומיה והמוסטזיס.

בשתי הקבוצות לא היו סיבוכים גדולים לאחר הניתוח ולא הייתה פגיעה במעי או במערכת השתן.
מבחינת סיבוכים קטנים, חולה אחת בקבוצת הלפרוסקופיה (6.7%) לעומת 8 נשים בקבוצת הלפרוטומיה (42.1%) סבלו מלימפאדמה ברגל ימין. סיבוכים נוספים בקבוצת הלפרוטומיה כללו זיהומים בדרכי השתן (4), זיהום בפצע הניתוח (2), חום שדרש טיפול אנטיביוטי (1) וחסימת מעי (1).

לא היו הבדלים בין שתי הקבוצות מבחינת מספר בלוטות הלימפה שנדגמו או היכולת לזהות מחלה גרורתית. משך הניתוח בקבוצת הלפרוסקופיה היה ארוך יותר (377±47 לעומת 272±81), אך זמן השהות בבית החולים היה קצר יותר: 3 ימים (12-2) לעומת 7 ימים (14-4) ימים.

11 נשים בקבוצת הלפרוסקופיה (73.3%) ו–13 נשים בקב' הלפרוטומיה (68.4%) קיבלו טיפול משלים. לא היו חזרות של המחלה בקבוצת הלפרוסקופיה לעומת 4 נשים (7.1%) בקבוצת הלפרוטומיה. זמן ההישרדות היה 100% בשתי הקבוצות. זמן המעקב הממוצע היה 16 חודשים בקבוצת הלפרוסקופיה ו–60 חודשים בקבוצת הלפרוטומיה.

דיון:
הממצאים במחקר מראים כי לפרוסקופיה ישימה, בטוחה ומתאימה לאבחון השלב הכירורגי של סרטן שחלתי מוקדם בהשוואה לגישה המסורתית בלפרוטומיה. הגישה הלפרוסקופית עוררה חילוקי דעות לגבי הטיפול בסרטן השחלה כאשר הבעיות העיקריות הינן הדיוק הכירורגי, שפיכת הגידול בחלל הבטן כתוצאה מקרע של מסה שחלתית וגרורות בפתחי הכנסת ויציאת הטרוקרים.

מבחינת הדיוק, ההגדלה האופטית מאפשרת ראות מצוינת ואף טובה יותר ממבט בלפרוטומיה. מחקרים רטרוספקטיביים אשר השוו לפרוטומיה וגישה לפרוסקופית מבחינת שפיכה של תוכן ציסטי בחלל הבטן הראו כי הדבר שכיח יותר בגישה לפרוסקופית כאשר מנסים לבצע כריתת ציסטה, אך אין הבדלים בין שתי הגישות כאשר מבצעים כריתה שלמה של הטפולה. לגבי גרורות בפתחי הטרוקרים, גרורות אלו נדירות ביותר וכמעט תמיד מופיעות באופן מסונכרן כחלק ממחלה מפושטת בחלל הבטן, ויכולות להופיע גם בצלקת ניתוחית רגילה.

סיכום:
עבודה זו מראה את היעילות והבטיחות, ולכן גם את הישימות ואת מידת הדיוק של הלפרוסקופיה להשלמת ה–Staging הכירורגי באופן מקיף בשלב מוקדם של סרטן השחלה, בהשוואה ללפרוטומיה.

ערך: ד"ר אבישלום שרון וחב'

* פורסם לראשונה בכתב העת של האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה 'הרפואהupdate', גיליון מס' 1, פברואר 2011

נושאים קשורים:  סרטן שחלות,  מחקרים
תגובות