"שניידר": הפעוטה עם קריסת ריאות חוברה למערכת ECMO למשך 68 יום וניצלה

מרץ 2018. אמה שניידר, בת השנה ועשרה חודשים, הגיעה למחלקה לרפואה דחופה במרכז שניידר לרפואת ילדים בעקבות מחלת חום. בעודה מקבלת טיפול במיון, קרסו ריאותיה. הפעוטה הועברה במצב קשה ליחידה לטיפול נמרץ בראשותו של ד"ר אלחנן נחום ומשם ליחידה לטיפול נמרץ לב, בראשותו של פרופ' עובדי דגן, שם חוברה הפעוטה למערכת ECMO (Extracorporeal Membrane Oxygenation), המחליפה את פעילות הלב והריאות, למשך 68 יום.

החיבור לאקמו אמנם מציל חיים, אך עלול להיות כרוך בסיכונים ובסיבוכים ולפיכך נעשה מאמץ לצמצם ככל הניתן את משך החיבור למכונה. משך הזמן - 68 יום - שבו חוברה הפעוטה למכשיר האקמו הוא יוצא דופן ונדיר.

פרופ' עובדי דגן סיפר: "אמה התקבלה בחדר המיון עקב החמרה קשה של מחלת חום בעלת מאפיינים ויראליים. במיון, מצבה הנשימתי והמודינמי המשיך להחמיר והיא הועברה לטיפול נמרץ ילדים. במהלך השעות הבאות חלה הידרדרות מעורבת של החמרה נשימתית והמודינאמית ועקב כך הוחלט להעלותה על תמיכה  ECMO ארטריו-ונוזית - החלפה משותפת של תפקוד לב וריאות.

ד"ר ערן שוסטק מהיחידה לטיפול נמרץ לב ב"שניידר" והמטופלת. ערנות הצוות הרפואי, מערכת ECMO ומערכות טיפול מתקדמות הצילו את חיי הפעוטה

"לאחר העברתה, בחלון הערכה נוירולוגית הופיעה תמונה של פרכוס ועקב כך בוצע CT. נמצא אוטם אולם לא סימני דימום ועקב כך, תוך טיפול אנטי פרכוסי, הוחלט להמשיך בתמיכה (במצב בו היה דימום היה צורך להפסיק את התמיכה). כשבועיים מקבלתה, הופיע דימום מריריות מערכת עיכול וסביב קנולות עד צורך להפסקת הפרין ומתן פקטור 7.

"לאחר ארבעה שבועות התמונה הדומיננטית היתה זיהום ריאתי כאשר המזהם העיקרי אנטרווירוס ושאלת זיהום על ידי RSV . עקב כך הוחלפה התמיכה לונוונוזית, קרי החלפת פעולת ריאות תוך הסתמכות על פעולת הלב שלה, מצב שהצריך שינוי בקנולות (מצב זה מקטין את סיכויי הסיבוכים). מעל לחמישה שבועות הילדה היתה עם היענות ריאתית ירודה מאוד ועקב כך סבלה מחזה אוויר וצורך לנקזו. נסיונות להעירה תחת סדציה כשלו עקב התחושה שסבלה מהיענות ריאתית ירודה. על מנת לנסות ולהשיג גיוס ריאתי בעת שהיה שיפור קל בהיענות ריאתית, הוחזקה על HFO  - שינוי זה הופיע לאחר חמישה שבועות.

לאחר ארבעה שבועות נוספים, ובסך הכל תשעה שבועות, ניתן היה להעבירה להנשמה קונבנציונלית ולגמול אותה מאקמו ביממה 67. עשר יממות לאחר סיום אקמו, נגמלה מהנשמה, תחילה עם סיוע ביפאפ ובהמשך בסיוע חמצן. לאחר 103 יום שוחררה לשיקום ביתי.

הטיפול המקצועי והיעיל הצליח לצמצם למינימום את היקף הסיבוכים הכרוכים בחיבור כה ממושך למערכת. החיבור הממושך למערכת סייע לריאותיה הקטנות של אמה להתאושש, והיא שוחררה לביתה כעבור 103 ימי אשפוז.

הוריה של אמה הקטנה הודו לצוות הרפואי בהתרגשות: "תודה רבה על שבזכותכם חזרנו הביתה עם ילדה בחיים, הטיפול הרפואי המסור והיעיל שבתנו קיבלה, מחדר המיון, דרך היחידה לטיפול נמרץ ועד לטיפול הממושך ביחידה לטיפול נמרץ לב, הצילו את חייה".

"אין ספק", סיכם פרופ' דגו, "כי בזכות ערנות הצוות הרפואי והימצאותה בבית חולים אשר יש ברשותו מערכת ECMO ומערכות טיפול מתקדמות, ושילוב כל הדיסציפלינות השונות, ניצלו חייה של הפעוטה".