ד''ר ציפי דולב פסיכיאטרית לבריאות האישה.

במהלך עיסוקי במהלך השנים,בקשר שבין השינויים ההורמונאליים לשינויים נפשיים, חשוב לי תמיד לקשר בין מצבה הנפשי של האישה למצב ההורמונלי בו היא נמצאת.

הספרות המקצועית מתייחסת רבות לאפשרות של דיכאון לראשונה בגיל המעבר,או החמרה של מצב דיכאוני שהיה בעבר. אך כמעט ואין התייחסות למחלה ביפולרית בגיל המעבר. העבודה האחרונה שהוצגה ב-2014 בAPA בדקה 56 נשים בין הגילים 40-60 עם מחלה ביפולרית. התוצאות הראו שהנשים שהיו בשלב המאוחר יותר של המנופאוזה סבלו יותר מהחמרה של המחלה הביפולרית מאשר נשים בתחילת גיל המעבר.בנוסף, מציין המאמר שנשים אלו היו מיוצבות על התרופות שקיבלו לאורך שנים, ועם השינויים ההורמונאליים יציבות זו התערערה.

ברצוני לשתף המקרה הטיפולי הבא,שכמובן פרטיו המזהים שונו לחלוטין:
סמדר בת 48 נשואה ואם לשני ילדים, מנהלת חשבונות במקצועה,אישה נמרצת ופעילה בהרבה תחומים, הגיעה לטיפולי לאחר שנתיים של סבל קשה.לאחר לידת בנה השני בגיל 35 סבלה מדיכאון לאחר לידה שחלף לאחר טיפול תרופתי. מאז חוותה סמדר עוד שתי תקופות ממושכות של דיכאון שחלפו לאחר טיפול בתרופות נוגדי- דיכאון.החלמתה של סמדר ממצבי הדיכאון תוארה על ידה כהחלמה פתאומית: יום אחד היא הייתה קמה בבוקר והכל היה בסדר.. לא היה תהליך הדרגתי של שיפור,כפי שקורה לרוב בהחלמה מדיכאון.

בסביבות גיל 46 החלה לחוות שוב את סימני הדיכאון האופייניים :קשי לקום בבוקר, חוסר ענין בעבודה, עייפות מרובה,חוסר ריכוז,אכילה מרובה ועליה במשקל. בנוסף, החלה לחוות הזעות ליליות והפרעות שינה.סמדר פנתה לפסיכיאטרית שליוותה אותה שנים רבות לקבלת עזרה. במהלך כשנתיים היו ניסיונות בטיפול תרופתי נוגד דיכאון, כשלמרבה ההפתעה,לא רק שלא היה שיפור,אלא שלחלק מהטיפולים סמדר הגיבה בתופעות לוואי קשות כגון: אי שקט, חרדה,עליה רבה במשקל ותחושת דיכאון עמוק. בביקורת השנתית אצל רופאת הנשים אבחנה רופאת הנשים תחילת תהליך של הפרימנופאוזה perimenopause)) שהסביר חלק מתופעות,כגון הזעות לילה,הפרעות שינה ואי סדירות במחזור. רופאת הנשים המליצה לסמדר עזרה באמצעות טיפול הורמונאלי והפנתה אותה במקביל לטיפולי.

האפשרות שמדובר באבחנה שונה מדיכאון התעוררה בי לאור מספר גורמים: דיכאון לאחר לידה,יכול להיות לרוב תחילתה של מחלה ביפולרית(מניה-דפרסיה ). דיכאון שמסתיים באופן פתאומי יכול להיות סימן למעבר למצב היפומני. עמידות לטיפול תרופתי אנטי דיכאוני יכול להצביע על אבחנה אחרת, כגון הפרעה דו קוטבית. בנוסף, אישיותה המאוד נמרצת ופעילה,הסתירה אולי את המצבים הההיפומנים שנראו כחלק מאישיותה ולא כבעיה.

הטיפול התרופתי בסמדר החל במחשבה שסמדר סובלת מהפרעה דו קוטבית BIPOLAR 2,שלא אובחנה במהלך השנים וההחמרה חלה עם כניסתה לגיל המעבר. הטיפול התרופתי שקיבלה סמדר היה שילוב של שתי תרופות: תרופה אנטי פסיכוטית ותרופה מקבוצת המייצבות מצב רוח. שיפור במצבה של סמדר החל במהלך של כחודש ימים, כאשר מצבה יציב היום כשנה לאחר תחילת הטיפול.

חשוב לזכור שהמעבר לגיל המעבר, היא תקופה עם שינויים הורמונאליים משמעותיים,היכולה להחמיר מחלות נפשיות ואו פיזיות קיימות, ולעיתים להביא להתפרצות חדשה של מחלה שהייתה מוסווית קודם.