חדשות

"בעתיד יפעלו 40 מעבדות מחקר מוכוונות-מחלות בפקולטה לרפואה בצפת"

כך אומר בראיון ל"דוקטורס אונלי" פרופ' רן טור-כספא, שיקבל ב-28 במארס אות מפעל חיים משר הבריאות, יעקב ליצמן

פרופ' רן טור-כספא. "אין דין כירורג כדין תורן בדימות". צילום: דרור מילר

בטקס חגיגי שיתקיים בכנסת ב-28 במארס יקבל פרופסור רן טור-כספא, מנהל מכון הכבד במרכז הרפואי "בילינסון" והדיקן המייסד של הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן בצפת אות מפעל חיים ברפואה מידי שר הבריאות יעקב ליצמן.

האות מוענק לפרופ' טור-כספא על פעילות ארוכת שנים למען ציבור החולים ולמען מערכת הבריאות של ישראל, בתפקידו כמנהל מחלקה פנימית, מנהל מכון הכבד בבית החולים "בילינסון" ועל הקמת הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן בפריפריה, בצפת.

בראיון ל"דוקטורס אונלי" לקראת הענקת האות, סיפר פרופסור טור-כספא: "התחלתי לחשוב על העיסוק הרפואי בנושא כבד כשהייתי סטודנט שנה רביעית בפנימית א' ב'הדסה'. חוזקה של המחלקה היה מחלות כבד. ניהל אותה אז פרופסור מרסל אליקים ז"ל, אבי ההפטולוגיה בישראל ומי שגם הקים את האיגוד הישראלי לחקר הכבד וכיהן כיו"ר שלו. הנושא הרפואי הזה נראה לי מושך, מעניין ומאתגר.

מתי עברת מ"הדסה" ל"בילינסון"?

"הייתי ב'הדסה' עין כרם קרוב ל-19 שנה והקמתי שם את השרות למושתלי כבד. היינו בנושא הזה חלוצים בישראל. ב-1995 עברתי לבילינסון. נבחרתי לנהל את פנימית ד' לצד הקמת מכון הכבד וכן את מעבדת המחקר לחקר נגיפי ההפטיטיס. אני חייב לציין שרבים מהמתמחים במחלקה שלי פנו גם הם לעסוק במחלות הכבד והם כיום בין מובילי רפואת הכבד בישראל".

מה ייחודו של נושא המחקר שלך במחלות כבד?

"הדגש בו הוא בהבנת הקשר המדעי שבין הביולוגיה המולקולרית, מבנה נגיפי הפטיטיס לבין פתרון הבעיות הרפואיות של חולה במחלת כבד, תהליכי ושלבי המחלה – וכיצד ניתן לרפא את החולים בה. מבחינתי יש כאן שילוב בין העיסוק בהיבטים הרפואיים-קליניים, טיפול בחולים לבין המדע".

הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן בגליל (צילום: דרור מילר, אוניברסיטת בר-אילן)

הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן בגליל (צילום: דרור מילר, אוניברסיטת בר-אילן)

"אני לא יזמתי את הרעיון, אבל הייתי המוביל בהקמת הפקולטה לרפואה בצפת ובהתוויית המבנה והכיוון האקדמי שלה"

כיצד הגעת לכהן כדיקן המייסד של הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בצפת?

"העיסוק בהוראה ובהעמדת דורות של סטודנטים שיהיו רופאים יש בו כדי להתוות את הדרך של רפואת העתיד בישראל. הנושא הזה העסיק אותי לא מעט. הייתי סגן דיקן וראש ביה"ס לרפואה ע"ש סאקלר בתל אביב. כאשר עלה הרעיון להקים את הפקולטה החמישית לרפואה בארץ הוצע לי להיות הדיקן המייסד, על ידי מי שהיה נשיא האוניברסיטה, פרופסור משה קוה.

"מצאתי בכך גם משמעות ציונית וחברתית. אני לא יזמתי את הרעיון, אבל הייתי המוביל בהקמת הפקולטה ובהתוויית המבנה והכיוון האקדמי שלה. במסגרת זאת ראיתי חשיבות להחזיר לארץ גם מדענים ישראליים שעבדו בחו"ל כדי שהם יעסקו כאן במחקרים שלהם".

הפקולטה בצפת קיימת כבר שש שנים. כמה מהסטודנטים שלכם כבר מתמחים וסטאז'רים?

"יש לנו כ-170 בוגרים שהחלו את ההתמחות וכ-110 שהם סטאז'רים, למעלה מ-400 סטודנטים לרפואה וכ-150 שהם סטודנטים לתארים מתקדמים (מוסמך וד"ר) במדעי הרפואה.

מהי התכנית הראשית של הפקולטה?

"התכנית הארבע-שנתית ואליה מתקבלים בעלי תואר ראשון כלשהו, בכל מקצוע. יש לנו אפילו סטודנט שמחזיק בתואר במוסיקה, אבל הוא - כמו בוגרי הנדסה לדוגמא - חייב להשלים את הידע בשבעה מקצועות ליבה ביולוגיים. אני חייב גם לציין שבשנה שעברה פתחנו במסגרת הפקולטה מסלול חדש, לעתודאים, מסיימי תואר ראשון בביולוגיה, המופעל בשיתוף עם חיל רפואה בצה"ל. יש עלייה מרשימה בביקוש ללימודים בתכנית הארבע-שנתית – פי שלושה לעומת השנה הראשונה שהנהגנו אותה.

"התכנית הייחודית, אבל לא הראשית שלנו, היא זו שמציעה לסטודנטים לרפואה שסיימו שלוש שנות לימוד בחו"ל, להשלים את הלימודים הקליניים כאן בארץ.

"מספרם של הסטודנטים אצלנו דומה מאד למספרם בפקולטות הוותיקות בארץ - וזאת תודות להתגייסות סגל החוקרים בפקולטה והקלינאים בבתי החולים בצפון – המרכז הרפואי לגליל בנהרייה, המרכז הרפואי "זיו" בצפת, המרכז הרפואי "פדה" בפורייה, שלושה בתי החולים בנצרת וגם המרכז לבריאות הנפש "מזור" ("מזרע"). לצד כל אלו סונפו לפקולטה גם קופות החולים ושירותי הבריאות הקהילתיים בצפון. כל זה מקנה הוראה באופן מאד מקצועי ובמסירות גדולה".

כיצד את מנהל את הזמן בין עבודתך במרכז לעבודתך בצפון?

"אני מחלק את הזמן שלי המוקדש לתפקידי כדיקן בין הפקולטה בצפת לבין הקמפוס של אוניברסיטת בר אילן ברמת-גן, לדיונים עם ההנהלה, הסנאט, ועדת מנויים וכיו"ב. כמובן שחלק נכבד מזמני אני במכון הכבד ב"בילינסון". אומרים שתכנון זמן הוא תורה בפני עצמה".

כיצד התנהל תהליך ההקמה של הפקולטה?

"הוקם צוות אקדמי וצוות מנהלי. הראשון פעל למציאת כיוון כיצד יתנהלו ההוראה והמחקר בפקולטה. למדנו כיצד בעולם מלמדים כיום רפואה וכך נבנו תכניות הלימוד, שהן בהחלט חדשניות. מכוני המחקר שלנו למשל הם 'מוכווני מחלה', לנושאי סרטן, מחלות זיהומיות, מחלות ניווניות של המוח, סוכרת וחקר ההזדקנות. האוניברסיטה בונה בנוסף מכוני מחקר בתוך בתי החולים המסונפים לפקולטה, בהם הרופאים יוכלו לעסוק גם במחקר. כיום מכירים בכך שרופא טוב חייב גם לעסוק במחקר. הפעילות המחקרית של אותם רופאים תהיה גם חלק מהפעילות במכוני המחקר של הפקולטה עצמה, והקשר הזה שבין רופאים-חוקרים לבין מדענים הוא הדרך הטובה ביותר לבצע מחקר ביו-רפואי איכותי".

ומה מתכננים בפקולטה לעתיד?

"תודות לתרומה משמעותית מאוד שקיבלנו, בית הספר לרפואה ייקרא על-שם עזריאלי. אנחנו עומדים להתחיל בבניית ההמשך של מבנה הפקולטה. יהיו בו 40 מעבדות מחקר והמחקרים, כאמור, יהיו מוכווני מחלה, ויעסקו במחלות נוספות מאלו שכבר נחקרות עתה".

נושאים קשורים:  חדשות,  פרופ' רן טור-כספא,  ראיון,  אות מפעל החיים,  משרד הבריאות,  הפקולטה לרפואה בצפת
תגובות