אנגיואדמה תורשתית על רקע חסר ב-C1 inhibitor מתאפיינת בהתקפים חוזרים ולא צפויים של נפיחות רקמות רכות על רקע עלייה ברמות kallikerin בפלזמה ושחרור מוגבר של ברדיקינין כתוצאה מפירוק של high molecular weight kininogen.
עוד בעניין דומה
במחקר שפורסם ב-NEJM העריכו החוקרים את הטיפול המניעתי ב-lanadelumab, המשמש כ-kallikerin inhibitor , בטיפול במחלה זו.
החוקרים ביצעו מחקר phase 1b, רנדומלי, רב מרכזי, כפול סמיות ומבוקר פלצבו בו מטופלים עם אנגיואדמה תורשתית על רקע חסר C1 inhibitor קיבלו טיפול ב-lanadelumabי(24 חולים) או פלצבו (12 חולים) ב-2 מנות עוקבות בהפרש של 14 יום.
המטופלים שקיבלו lanadelumab קיבלו מינונים שונים שנעו בין 30 מ"ג ל400 מ"ג בסך הכל. הפרופיל הפרמקודינמי של התרופה הוערך על ידי מדידת רמות של cleaved high molecular kininogen בפלזמה ויעילות הטיפול הוערכה על ידי מספר ההתקפים במטופלים שקיבלו 300 מ"ג ו-400 מ"ג מול פלצבו, בטווח של 8-50 יום לטיפול.
במהלך המחקר לא היו הפסקות טיפול בשל תופעות לוואי, SERIOUS ADVERSE EVENTS או תמותה. תופעות הלוואי שתוארו תחת הטיפול היו התקפי אנגיואדמה, כאב במקום ההזרקה וכאבי ראש. רמות lanadelumab בפלזמה עלו באופן פרופורציונלי בהתאם למינון שניתן פומית.
הטיפול ב-lanadelumab במינונים של 300 מ"ג ו400 מ"ג הוביל לירידה ברמות cleaved high molecular kininogen לרמות דומות לאוכלוסייה הכללית. בין ימים 8 ל-50 לטיפול נצפתה ירידה של בין 88%-100% במספר התקפי האנגיואדמה במטופלים שקיבלו 300 מ"ג ו-400 מ"ג של lanadelumab ביחס לפלצבו.
החוקרים סיכמו, כי לאור הממצאים במחקר קטן זה מציינים החוקרים כי מתן lanadelumab כטיפול מניעתי למטופלים עם אנגיואדמה תורשתית על רקע חוסר C1 inhibitor הוביל לירידה במספר ההתקפים ולירידה ברמות cleaved high molecular kininogen בפלזמה.