חדשות

משרד הבריאות: שינויים באחד מזני השפעת השנה השפיעו על יעילות החיסון

"ידיעות אחרונות" דיווח הבוקר כי שר הבריאות ליצמן היה חולה בשפעת במשך שבוע, למרות שחוסן לפני כחודשיים (בתמונה למעלה); לדברי המשרד, נגיף השפעת A/H3N2 עבר שינויים גנטיים בחודשים האחרונים, אך חיסון השפעת שניתן עדיין סייע להפחית את חומרת המחלה בציבור

הזן הפעיל של נגיף השפעת A/H3N2, הנמצא בהרכב החיסון שניתן השנה בישראל, עבר שינויים גנטיים מסוימים שעלולים להשפיע על יעילות החיסון; כך הודה אתמול (ג') משרד הבריאות בהודעת הבהרה שפירסם בעקבות הדיווחים על יעילות נמוכה של החיסון השנה. עם זאת, המשרד טוען כי העובדה שהתחלואה נמוכה העונה מצביעה דווקא על יעילות טובה של החיסון.

העיתון "ידיעות אחרונות" דיווח הבוקר (ד'), כי אפילו שר הבריאות יעקב ליצמן, שחוסן באופן פומבי בכנסת על ידי המשנה למנכ"ל המשרד פרופ' איתמר גרוטו, סיפר שחלה בשפעת למרות זאת. "רק לפני יומיים קמתי מהמיטה אחרי שהייתי חולה שבוע", אמר ליצמן, "אז גם אני מנפגעי השפעת".

"רק לפני יומיים קמתי מהמיטה אחרי שהייתי חולה שבוע", אמר ליצמן, "אז גם אני מנפגעי השפעת"

בהודעת ההבהרה של המשרד נכתב: "בעקבות פניות רבות שקיבלנו, חשוב לנו במשרד הבריאות להדגיש כי אין בידינו נתונים מספקים כדי לקבוע את מידת יעילות חיסון השפעת השנה, לעומת שנים קודמות. חיסון השפעת מקנה חסינות רחבה כנגד מכלול של זנים. גם אם יש שינוי מסוים וחלקי בזן (כפי שהדבר נראה השנה) עדיין הנוגדנים והחסינות שנוצרת יכולה למנוע תחלואה קשה. אדם שלא חוסן יכול לפתח סיבוכים קשים ואף למות ואילו אדם שחוסן יפתח מחלה קלה יותר - גם אם נדבק בזן אחר.

"נתוני משרד הבריאות מצביעים על ירידה משמעותית השנה בסיבוכים ובתמותה בהשוואה לשנים קודמות. נתון זה תומך בהערכה בדבר יעילות טובה של החיסון".

"הרכב חיסוני השפעת", מסר עוד משרד הבריאות בהודעתו, "נקבע עבור חצי הכדור הצפוני על ידי ארגון הבריאות העולמי בפברואר - תשעה חודשים לפני הופעת תחלואת השפעת בישראל. הזן הפעיל A/H3N2, כאמור, נמצא בהרכב החיסון, אך עבר שינויים גנטיים מסוימים שעלולים להשפיע על יעילות החיסון".

בחורף זה, עד כה, יש בידי משרד הבריאות נתונים מדווחים על 48 חולים קשים בשפעת ו-22 חולים שנפטרו מהמחלה ומסיבוכיה. זאת, לעומת 239 חולים קשים בחורף שעבר ו-61 פטירות; בחורף 2015-2014 היו 66 חולים קשים ו-9 פטירות. בחורף 2010-2009 היו 136 חולים קשים ו-96 פטירות, יותר מבכל שמונה עונות השפעת האחרונות בישראל.

המשרד הבהיר, כי "העומס על חדרי המיון גבוה אך איננו חריג. מספר הביקורים בחדרי המיון בחורף זה דומה לזה של השנים האחרונות. חיסוני השפעת הם הדרך הטובה ביותר להתגונן מפני השפעת העונתית. משרד הבריאות ממליץ לציבור לקבל חיסון נגד שפעת כל שנה בסמוך לתחילת עונת השפעת".

איגוד רופאי בריאות הציבור: טוב עשה מי שהתחסן

איגוד רופאי בריאות הציבור והאיגוד הישראלי למחלות זיהומיות של ההסתדרות הרפואית יצאו על רקע הדיווחים בימים האחרונים בקריאה לציבור לעידוד ההתחסנות כנגד שפעת.

"השפעת איננה מחלה קלה, ובכל שנה נגיף השפעת גורם לתחלואה ולתמותה משמעותיים בארץ ובעולם", הדגישה ההודעה המשותפת של שני האיגודים, "בכל שנה, ארגון הבריאות העולמי מנסה לחזות את הזנים שיגרמו לתחלואה בעונת השפעת ולהתאים את החיסון העונתי אליהם ובכל חיסון נכללים מספר זנים.

"אף אם החיסון איננו מכסה באופן מלא את אחד הזנים הגורמים לתחלואה בעונת השפעת, עדיין ישנה תועלת רבה בחיסון ובעיקר בהפחתת הסיבוכים הריאתיים (דלקת ריאות), מספר האשפוזים ומקרי התמותה. יש לציין כי זן השפעת הנפוץ השנה הוא A/H3N2 אשר נכלל בחיסון העונתי.

"נגיפי השפעת משתנים תדיר, באופן במשפיע לעיתים על יעילותו היחסית של החיסון. יחד עם זאת, החיסון העונתי, למרות מגבלותיו, הוא הדרך היעילה ביותר למנוע את המחלה ולהפחית את סיכוניה. טוב עשה מי שהתחסן השנה ומומלץ להתחסן גם בעתיד בהתאם להנחיות מערכת הבריאות".

נושאים קשורים:  חדשות,  חיסון,  שפעת,  שר הבריאות יעקב ליצמן,  משרד הבריאות,  פרופ' איתמר גרוטו
תגובות
אנונימי/ת
01.02.2017, 12:48

לנוכח המורכבות שיש לא יקרה אסון אם משרד הבריאות יאמר את האמת - אין בידיו שום דרך מבוססת לקבוע האם האם בשנה מסוימת התחלואה נמוכה יותר בעקבות חיסונים או עקב גורמים אחרים (מידת האלימות של הוירוס, או פרמטרים שאיננו מבינים)- ורוב הסיכויים שזו הסיבה השניה.
אין שום מדד אוביקטיבי שמראה על יעילות החיסון. המדד היחיד שיש הוא מעבדתי (איזה אחוז מהאוכלוסיה מפתחת נוגדנים בעקבות החיסון), ומדד זה הופך ללא רלוונטי כאשר הזנים של הוירוס אחרים.

ניתן לבדוק את יעילות החיסון דרך רשת מרפאות הזקיף שמצבעות משטחי גרון לכל מי שמגיע עם תסמיני שפעת. שם ניתן להשוות את שיעור המשטחים החיוביים לשפעת בקבוצת מקבלי החיסון לעומת אלה שלא קיבלו אותו.

אנונימי/ת
03.02.2017, 17:31

כנראה שלא הבנת את הכתבה או את מה שכתבתי. אם הוירוסים שמסתובבים שונים מאלה שכלולים בהרכב , הבדיקה שאתה מציע אינה רלוונטית.
ומהמדד שמשרד הבריאות מציג (כגון מספר החולים הקשים או המתים) לא ניתן להסיק שום דבר על יעילות החיסון.
אני מבין שכרופא בריאות הציבור דרכתי לך על "עצב חשוף" , אבל תנסה לחשוב עם ראש פתוח ולא לדקלם את מה שפמפמו לך בהתמחות.

אנונימי/ת
02.02.2017, 22:00

חלק מהסיבות ליעילות מופחתת של החיסון הינו טכניקת הזרקה לא נכונה. כמו שרואים בתמונה, החיסון ניתן נמוך מדי ולכן בעצם תת עורית במקום תוך שרירית לדלטואיד. דבר שנמצא כחיוני ליעילות ההתחסנות.

היי. צריך לבדוק באם גם מנכ"ל משרד הבריאות חלה!? כי אם כן אז הסיבה למחלתם זה פרופ' גרוטו ולא הוירס ואני אסביר תראו את האח שעומד מצד ימין של התמונה.. הוא רוצה לאמר " יא אלוהים איפה הוא מזריק להם לכול הרוחות!!"
התגובה לפניי נכונה מאוד. ברשות המגיב! העתקתי אותה ותועבר לחלק מבתי ספר לאחיות שאני בקשר איתם.
לסיכום: החיסון טוב וחיוני
סאאידה סדיק

אנונימי/ת
04.02.2017, 09:54

כמו בכל סוגייה רפואית אחרת היום: גורמים המרוויחים מהחיסון משטים בציבור הרחב בחסות משרד הבריאות. לא היה צריך להרחיב את החיסון מאוכלוסיית היעד המקורי, האוכלוסייה בסיכון.