מחקר חדש בחן את המאפיינים של נשאי HIV המאובחנים בשלב מתקדם של המחלה, זיהומים אופורטוניסטיים בעת האבחנה המאוחרת והזדמנויות עבר לאבחן את המחלה שפוספסו.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע בתבנית עוקבה רטרוספקטיבית באמצעות שימוש ברישומים הרפואיים של כלל המטופלים המבוגרים שאובחנו עם HIV במחלקה למחלות זיהומיות בבית החולים Vivantes Auguste-Viktoria, בברלין, גרמניה.
לאורך תקופה של חמש שנים, בשנים 2009-2013, זוהו 270 מטופלים שאובחנו בשלב מתקדם של המחלה. המצבים מגדירי ה-AIDS הנפוצים ביותר שזוהו היו קנדידיאזיס ושטי (n=136י;51%), קכציה (n=106י;40%) ודלקת ריאות פנאומוציסטית (n=91י;34%).
55 חולים (21%) פנו לטיפול רפואי לפני שאובחנו עם HIV עם לפחות מצב מגדיר AIDS אחד, מבלי שהוצע להם לעשות בדיקת HIV. מטופלות ממין נקבה וגברים הטרוסקסואלים היו בסיכון גבוה משמעותית להיות בקבוצת החולים עם מצב מגדיר HIV שלא הוצע להם לעשות בדיקה (יחס סיכויים 4.7; רווח בר-סמך 95%, 2.2-10.0; p<0.001 ויחס סיכויים 2.4; רווח בר-סמך 95%, 1.2-5.1; p<0.01, בהתאמה).
המצבים מגדירי ה-AIDS הנפוצים ביותר שלמרות הימצאותם פוספסה אבחנת HIV היו לויקופניה (n=13י;24%), טרומבוציטופניה (n=12י;22%), קנדידיאזיס אוראלי (n=9י;16%), אובדן משקל בלתי-מוסבר (n=7י;13%), הרפס-זוסטר (n=5י;9%) ודיספלזיה או סרטן בצוואר הרחם (n=4י, 20% מהנשים).
הזמן החציוני בין התייצגות עם מצב מגדיר HIV לאבחנת המחלה היה 158.5 ימים (טווח בין רבעוני 40-572 ימים). מטופלים עם קנדידיאזיס אוראלי ואובדן משקל בלתי מוסבר היו עם הזמן הקצר ביותר בין "ההזדמנות המפוספסת" לאבחנת HIV.
55 אשפוזים, 500,000 יורו ו-6 מקרי מוות באשפוז יכלו להימנע אם בדיקת HIV הייתה מתבצעת בחולים שהתייצגו עם מצבים מגדירי HIV.
מסקנת החוקרים היא, שמצבים רבים המצביעים על זיהום HIV עדיין מפוספסים על ידי רופאים קלינאים. כמו כן, נשים וגברים שאינם מקיימים יחסי מין עם גברים נמצאים בסיכון גבוה לא לעבור בדיקת HIV בעת התייצגות עם מצבים אלו.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
