חדשות

רפואה בקהילה: עלייה בשיעור בדיקות ממוגרפיה וקולונוסקופיה בשנים האחרונות

ממצאים ראשונים מתוך דו"ח מדדי איכות ברפואת הקהילה לשנת 2015 מציגים שיפור במספר מדדים חשובים, כמו בדיקות סקר לסרטן שד ומעי גס, לצד שמירה על רמות גבוה במדדים קודמים; הנתונים הוצגו על ידי פרופ' אורלי מנור בכנס השנתי של החברה הישראלית לאיכות ברפואה

רדיולוגית ונתונים מבדיקת ממוגרפיה. תכנית הסריקה הוכחה כמפחיתה את התמותה ומאפשרת לשנות את מהלך המחלה בסרטן השד (צילום: אילוסטרציה)

שיעור הנשים המבצעות ממוגרפיה עלה בשנים האחרונות, נרשם שיפור בשיעור הגברים והנשים המבצעים בדיקות סקר לסרטן מעי גס וכך גם בשיעור גברים ונשים שקיבלו חיסון נגד שפעת; כך עולה מממצאים ראשונים של דו"ח שבדק את מדדים שונים בנוגע לטיפולים הניתנים על ידי רופאי קהילה בארבע קופות החולים, בשנים 2013-2015. הנתונים הוצגו אתמול (ד') בכנס השנתי של החברה הישראלית לאיכות ברפואה.

פרופסור אורלי מנור , יו"ר הוועד המנהל של המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות וראש התכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה, מסרה כי הדו"ח המלא יכלול כ-60 מדדים בשמונה תחומים - קידום הבריאות, גילוי מוקדם של סרטן, רפואת ילדים ובני נוער, רפואה למבוגרים בני 65 ומעלה, טיפול במחלות נשימתיות, מחלות לב, סוכרת ושימוש באנטיביוטיקה. הוא צפוי להתפרסם בחודשים הקרובים.

התכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת קהילה הוכרזה על ידי משרד בריאות ב-2004. התכנית מקיימת מדידה מתמשכת של איכות שירותי הבריאות (מניעה, אבחון, ריפוי וכד') הניתנים בקהילה. כמו כן, היא מספקת מידע לקובעי המדיניות ולציבור הרחב, בעניין איכות הטיפול הרפואי הניתן על ידי רופאי ארבע קופות החולים. מטרת התכנית היא לשפר ולהיטיב את השירות הרפואי הניתן לתושבי ישראל.

מדי שנה מתפרסמות תוצאות של סדרה ארוכה של מדדי איכות. המעקב אחר התוצאות מאפשר הערכה של ההתפתחויות באיכות הטיפול לאורך זמן, וכן מאתר מוקדים בעיתיים שבהם נדרש שיפור הן בתחום שירותי הבריאות והן בתחום מערכות המידע ואיסוף הנתונים. הערכת איכות הטיפול בישראל, ציינה פרופסור מנור, מאפשרת השוואת ביצועים לעומת מדינות אחרות החברות ב-OECD.

לדבריה, מדדי התכנית נבחרים בקפידה ומתבססים על הניסיון הרפואי, הספרות המקצועית ועל הקווים המנחים הבינלאומיים והלאומיים. המדדים נבחרים בהתייעצות עם צוותי מומחים קליניים ובקונסנזוס בין נציגי קופות החולים. מקור הנתונים הן מערכות המידע הממוחשבות של הקופות. המדדים וההגדרות אחידים בכל הקופות. המידע מכסה את כלל המבוטחים בישראל וחישוב המדדים עובר תהליכי בקרה פנימיים וחיצוניים קפדניים. את התוכנית מובילה מינהלת שבה פועלים אנשי סגל של בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי "הדסה". ארבע קופות החולים משתפות פעולה באופן מלא, מסר משרד הבריאות.

פרופסור מנור מסרה כי הממצאים הראשונים מראים שבמספר ניכר של מדדים נמשכה מגמת השיפור כפי שהודגמה בדו"חות הקודמים. במדדים אחרים, ציינה, נשמרה לרוב יציבות אם הושגה רמה גבוהה בשנים הקודמות.

להלן כמה מהממצאים הראשוניים:

  • במדד שבדק את שיעור ההיענות בקרב מבוטחות 4 הקופות לבדיקות ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד עלה, כי שיעור המבצעות את הבדיקות טיפס ל-71% מקרב המבוטחות, לעומת 51% בשנת 2002. משרד הבריאות, הדגישה פרופסור מנור, ממליץ על ביצוע הבדיקה בתדירות של אחת לשנתיים בנשים בעלות סיכון רגיל, בגילאים 74-50. במדדים על פי הקופות בנושא הזה נמצא כי "מכבי שירותי בריאות" הראתה את שיעור הביצוע הטוב ביותר בבדיקות ממוגרפיה - 76% מהמבוטחות שהופנו לכך ביצעו אותה, ב"מאוחדת" עמד השיעור על 71%, ב"כללית" על 70.6% וב"לאומית" על 58%.
  • בבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס נרשם שיפור בשיעור ביצוע הבדיקות. בשנת 2015 עמד השיעור על 59%, לעומת 57% בשנת 2013. בשנת 2002 בתחום זה השיעור עמד על 12% בלבד. הנתון שנמדד ב-2015 מציב את ישראל במקום גבוה מאוד בדירוג מדינות ה-OECD, הדגישה פרופסור מנור. בדירוג לפי הקופות: "מכבי" עם 72.3%, "מאוחדת" עם 67%, "כללית" עם 64% ו"לאומית" עם 61%.
  • המדד לגבי בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם הוא חדש. לראשונה מתפרסמים עתה, במסגרת התכנית, נתונים על ביצוע בדיקת סיקור ציטולוגית (בדיקת פאפ) לסרטן צוואר הרחם. בקרב נשים בגילאים 54-35 שיעור הביצוע בשנת 2015 עמד על 45%. השיעור נמוך יותר בקרב נשים ממעמד חברתי כלכלי נמוך (33%). כ-37% מהנשים מבצעות סיקור יתר (תדירות של יותר מבדיקה אחת בשלוש שנים).
  • בנוגע למדד חיסון נגד שפעת בקרב מבוגרים, שיעור המחוסנים בקרב בני 65 ומעלה בתקופת המעקב היה יציב ברמה גבוהה, ועמד בשנת 2015 על 63% (ב-2011 היה השיעור 59%).
  • בנוגע להשמנת יתר, נמסר כי ישנה הימצאות גבוהה של משקל יתר באוכלוסייה. בשנת 2015, שיעור ההימצאות של עודף משקל בהתאם ל-BMI בקרב בני 74-20 עמד על 40% בגברים ו-29% בנשים. שיעור ההימצאות של השמנת-יתר (מעל BMI 30) עמד על 22% בגברים ו-24% בנשים.
  • בשנת 2015, שיעור שימוש היתר בבנזודיאזפינים קצרי הטווח בקרב בני 65 ומעלה ככדורי שינה והרגעה עמד על כ-5%. שיעור שימוש היתר עולה עם הגיל ומגיע לכ-11% בקרב בני 85 ומעלה. השיעור גבוה יותר בקרב נשים לעומת גברים. שיעור השימוש בבנזודיאזפינים ארוכי טווח בקרב בני 65 ומעלה ירד במשך שנות המעקב ועמד על 2.4% בשנת 2015. שיעור השימוש גבוה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים.
  • בחינת איכות הטפול בחולי סוכרת מצביעה על ממצאים מעודדים. בשנת 2015 כ-90% מהחולים ביצעו בדיקת HbA1c כנדרש, ביניהם 68% שמחלתם נחשבת מאוזנת (לעומת 11% מהחולים שמחלתם איננה מאוזנת). 76% מחולי הסוכרת ביצעו בדיקת עיניים בתדירות המומלצת. תיעוד ערכי לחץ הדם בחולי סוכרת עמד ב-2015 על 92% ויעד האיזון הושג בקרב 84% מהם. שיעור ביצוע בדיקות כולסטרול LDL בחולי סוכרת עמד על 91%. שיעור קבלת חיסון נגד שפעת עמד על 63% בקרב חולי סוכרת.
  • שימוש באנטיביוטיקה: בשנת 2015, שיעור השימוש בתרופות אנטיביוטיות סיסטמיות עמד על כ-21 מנות DDD ל־1,000 איש, ליום. שיעור השימוש בתרופות אנטיביוטיות מסוג צפלוספורינים וקווינולונים עמד על כ-24% מסך התרופות האנטיביוטיות. שיעור זה גבוה יחסית למדינות ה-OECD.

פרופסור מנור מסרה עוד, כי במסגרת התכנית חושבו גם מספר מדדים לפי קופות, עבור בני 65 ומעלה, לאחר תיקנון למין, גיל ומצב חברתי-כלכלי. נמצאו הבדלים מסוימים בין הקופות. למשל: בבדיקת ממוגרפיה, כפי שצוין לעיל, "מכבי" הראתה את הביצוע הטוב ביותר. בחיסון לשפעת, "כללית" הראתה את הביצוע הטוב ביותר. בשימוש בתרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים, "לאומית" הראתה את הביצוע הטוב ביותר, ואילו באיזון הסוכרת, "מאוחדת" הראתה את הביצוע הטוב ביותר.

נושאים קשורים:  חדשות,  מדדים,  מדדי איכות,  אנטיביוטיקה,  ממוגרפיה,  בדיקות סקר,  קולונוסקופיה,  משרד הבריאות
תגובות