הבסיס הנוירולוגי שהוצע להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (attention deficit/hyperactivity disorder – ADHD) מתמקד באמיגדלה (amygdala) כמרכז לעיבוד הרגשות. על בסיס זה השערת החוקרים במחקר הנוכחי היתה, שמטופלים עם ADHD יציגו דפוסים חריגים של פעילות הקשורה לרגשות באזורי האמיגדלה, כמו גם חריגות במבנה המוח באזורים אלו.
עוד בעניין דומה
במחקר השתתפו תשעה מבוגרים עם ADHD ותשעה משתתפי ביקורת בריאים. הנבדקים עברו סריקת דימות תהודה מגנטית (MRI). מדדים מורפומטריים הושגו באופן ידני ולאחר מכן עובדו והושוו. נפחים מוחלטים של מספר מבנים וגרעינים חושבו על ידי FSL-FIRST. עבור סריקת MRI פונקציונאלית, הוכנו שתי סדרות של מודלים בעיצוב מרובע (block design), אשר כללו תמונות מתוך מערכת בינלאומית של תמונות מעוררות רגשית (International Affective Picture System - IAPS). הנבדקים היו ללא טיפול תרופתי בעת ביצוע סריקות ה-MRI.
נמצא קשר שלילי בין נפח האמיגדלה הימנית לבין ציוני אימפולסיביות לפי Barrat’s impulsivity scoresי(r=-0.756י, p =0.018). מנגד, נמצא כי גיל הנבדקים היה ללא השפעה מובהקת. לא נמצאו אזורים עם פעילות גבוהה באופן מובהק בקרב נבדקים שצפו בתמונות קשות לצפייה.
עבור האמיגדלה השמאלית, ניתוח על בסיס אזור בעל עניין (Region Of Interest – ROI) מצא רמות פעילות גבוהות יותר, במידה מתונה, בקרב נבדקים בהשוואה לביקורת, בעת צפייה בתמונות עם תוכן נעים.
לסיכום, נבדקים עם ADHD נוטים להיות עם נפח קטן יותר של האמיגדלה, ועם פעילות נמוכה יותר באזור הקוטב השמאלי המצחי (left frontal pole), בהשוואה לביקורת. הצגת תמונות בעלי תוכן נעים לצפייה לא הביאה לפעילות של האמיגדלה, בעוד שנצפתה פעילות גבוהה יותר באמיגדלה השמאלית בקרב נבדקים עם ADHD בעת צפייה בתמונות עם תוכן לא נעים.
לדברי החוקרים, ממצאי המחקר עשויים להעיד על עיבוד רגשות במידה פחותה ועל בקרה ירודה על אימפולסיביות, אשר קשורים להפרעה בתפקוד האמיגדלה, בקרב אנשים עם ADHD.