הפרעות קצב

פעילות מינית ומחלות קרדיווסקולאריות – המלצות עדכניות

המלצות חדשות של ה-American Heart Association לגבי פעילות מינית של חולים במחלות קרדיווסקולאריות פורסמו לאחרונה בהתבסס על מחקרים, פאנלים וכנסים בנושא

29.01.2012, 14:07
לב אנושי (אילוסטרציה)
לב אנושי (אילוסטרציה)

פעילות מינית היא מרכיב חשוב באיכות החיים של המטופל ובן/בת זוגו. ירידה בפעילות המינית שכיחה בקרב חולים במחלה קרדיווסקולארית, ויש קשר בין ירידה זו לבין דיכאון וחרדה. מסמך המלצות חדש מטעם ה-American Heart Association מספק הנחיות עדכניות ונועד לסייע לרופאים לייעץ למטופליהם בנושא.

מחקרים שונים בדקו את התגובה הקרדיווסקולארית והניורואנדוקרינית לעוררות מינית ולקיום יחסי מין, רובם עסקו בגברים המקיימים יחסי מין הטרוסקסואליים. עם התגברות העוררות המינית נראית עלייה בלחץ הדם ובקצב הלב, ששיאה 10–15 שניות בעת האורגזמה, ולאחר מכן נראית חזרה מהירה ללחץ דם וקצב לב תקינים.

לב אנושי (אילוסטרציה)

לב אנושי (אילוסטרציה)

בקרב גברים בריאים, קיום יחסי מין עם בת הזוג הקבועה כרוך במאמץ מקביל ל-3-5METS – בדומה לעלייה של שתי קומות במדרגות. קצב הלב אינו עולה לרוב מעל 130 פעימות לדקה, ולחץ הדם אינו עולה מעל 170 בגברים נורמוטנסיביים. עם זאת, מידע זה אינו בהכרח נכון לגבי מטופלים מבוגרים יותר, שהכושר הגופני שלהם ירוד או הסובלים ממחלה קרדיווסקולארית, ולכן ייתכן שנכון יותר לומר כי קיום יחסי מין מקביל למאמץ גופני קל עד בינוני. חלק מהגברים, בעיקר מבוגרים יותר, מתקשים להגיע לאורגזמה, ולכן עשוי להידרש מהם מאמץ גופני משמעותי יותר.

Coital angina או angina d'amour (כלומר תעוקת חזה המתרחשת דקות עד שעות לאחר פעילות מינית) מייצגת פחות מ-5% ממקרי תעוקת החזה. היא נדירה מאוד בקרב מטופלים שאינם סובלים מתעוקת חזה בדרך כלל ושכיחה יותר בקרב מטופלים שהכושר הגופני שלהם ירוד ושסובלים ממחלה קורונרית חמורה.

פעילות מינית קשורה בהגברה של הסיכון היחסי להתקף לב בעיקר בקרב אלו שהכושר הגופני שלהם ירוד (הסיכון שלהם עולה עד פי 4.4). עם זאת, הסיכון המוחלט מזערי, כיוון שמשך הפעילות המינית קצר. פחות מ-1% מהתקפי הלב נגרמים עקב פעילות מינית. העלייה בסיכון בהינתן פעילות מינית במשך שעה אחת בשבוע היא של 2-3:10,000 שנות אדם.

מחקרים שונים שבחנו מקרי מוות פתאומי מצאו כי 0.6%–1.7% מהם ארעו בעת פעילות מינית. רובם המוחלט של אלו שמתו מוות פתאומי בעת פעילות מינית היו גברים אשר קיימו יחסי מין מחוץ למסגרת הנישואין עם בת זוג חדשה, צעירה יותר, בסיטואציה שאינה מוכרת להם, או לאחר צריכה מופרזת של מזון או אלכוהול.

על פי ההנחיות יש לבצע אנמנזה ובדיקה גופנית מלאה לפני מתן המלצות לגבי פעילות מינית לסובלים ממחלה קרדיווסקולאריות. מטופלים בסיכון נמוך יכולים לשוב לפעילות מינית. למטופלים בסיכון גבוה יותר מומלץ לבצע מבחן מאמץ על מנת לוודא שביכולתם לבצע מאמץ גדול מ-3-5METS. יש לדחות את שובם של מטופלים בלתי יציבים או כאלו הסובלים מסימפטומים חמורים לפעילות מינית, ויש להפסיק את הפעילות המינית אם היא גורמת להופעת סימפטומים.

מטופלים שאינם סימפטומטיים יכולים לשוב לפעילות מינית שבוע לאחר התקף לב או צנתור טיפולי, ו-6–8 שבועות לאחר ביצוע ניתוח מעקפים או ניתוח פתוח.

מטופלים הסובלים מאי-ספיקת לב יכולים להמשיך בפעילות מינית אם רמת התפקוד שלהם סבירה (NYHA class I-II). אם רמת התפקוד שלהם נמוכה יותר (NYHA class III-IV) יש לדחות את חזרתם לפעילות מינית עד לייצוב מצבם.

מטופלים הסובלים ממחלה מסתמית קלה ללא סימפטומים, או בעלי מסתם מלאכותי או מסתם לאחר תיקון, יכולים להמשיך בפעילות מינית, אולם פעילות מינית אינה מומלצת למטופלים הסובלים ממחלה מסתמית סימפטומטית עד לטיפול וייצוב מצבם.

פעילות מינית מותרת לסובלים מהפרעות קצב, אם הקצב החדרי יציב (פרפור או רפרוף פרוזדורים, reentry tachycardia חולפת וכדומה). גם מטופלים בעלי קוצב או דפיברילטור המסוגלים לבצע מאמץ גופני בינוני (>3-5METS) יכולים להמשיך בפעילות מינית. למטופלים הסובלים מפרפור פרוזדורים שהקצב החדרי שלהם לא נשלט היטב, או מטופלים בעלי דפיברילטור שפעל פעמים רבות, מומלץ לדחות את הפעילות המינית עד לייצוב מצבם.

חולים במרבית מחלות הלב המולדות יכולים לעסוק בפעילות מינית, כל עוד מצבם הרפואי מאפשר זאת (כלומר כל עוד אינם סובלים מאי-ספיקת לב או מהפרעה מסתמית חמורה). גם מטופלים הסובלים מקרדיומיופתיה היפרטרופית יכולים להמשיך בפעילות מינית, אלא אם הם סובלים מסימפטומים חמורים, ואז יש להמתין לייצוב מצבם.

לא מומלץ להימנע מטיפול בתרופות הדרושות לשיפור סימפטומטים ולהארכת חיים בשל השפעתן על התפקוד המיני. מטופלים הסובלים ממחלה קרדיווסקולארית יכולים לקבל טיפול במעכבי PDE5 (כגון sildenafil ודומיו) לטיפול בהפרעה בזקפה, אולם בטיחותן של תרופות אלו עבור הסובלים מהיצרות חמורה של המסתם האאורטלי או מקרדיומיופתיה היפרטרופית חמורה אינה מבוססת. כמו כן אין לטפל בתרופות אלו במטופלים בניטרטים, או לטפל בניטרטים במטופל שקיבל מעכבי PDE5 ב-24–48 השעות האחרונות.

יש להזהיר מטופלים הסובלים מ-CVD לגבי טיפול בתרופות צמחיות או טבעיות המכילות מרכיבים בלתי ידועים כטיפול בהפרעה בתפקוד המיני. נשים הסובלות מ-CVD יכולות לקבל טיפול מקומי באסטרוגן לטיפול בכאב בעת קיום יחסי מין.

יש מקום להציע ייעוץ למטופל ולבן/בת זוגו לגבי החזרה לפעילות מינית לאחר ארוע לב, אבחנה של מחלה קרדיווסקולארית או השתלת קוצב/דפיברילטור.

ערכה: דר' ורד פרכטר
מקור:

Levine et al.;Sexual Activity and Cardiovascular Disease: A Scientific Statement From the American Heart Association,Circulation. 2012 Jan 19. [Epub ahead of print]

נושאים קשורים:  הפרעות קצב,  התקף לב,  אי ספיקת לב,  פעילות מינית,  תעוקת חזה,  מחלה קרדיווסקולרית,  מחקרים
תגובות
03.08.2016, 17:55

מה לגבי הטיפול בטסטוסטרון,
מהן המלצות עדכניות במחלות קרדיווסקולאריות
לטיפול בטסטוסטרון להפעלת הפעילות מינית