בית החולים "הדסה" בירושלים שוב בכותרות. הפעם על רקע המחלוקת באשר למינוי של פרופ' רוטשטיין כמנכ"ל. המחלוקת באשר לתקינות התנהלותו בנושאי בנייה ושר"פ ב"שיבא" אינה יכולה להעיב על יכולותיו כמנהל דומיננטי שיש לו סיכוי כלשהוא לחלץ את עגלת הדסה מן הבוץ העמוק שהיא שקועה בו.

אחד הגורמים למצבה של הדסה כיום הוא היקף הרפואה הפרטית בתוך המוסד והמשך ביצוע רוב הפעולות הפרטיות במשמרת הבוקר, בשיא שעות העבודה, למרות הסכם ההבראה. לכן ,לרופאים הבכירים של הדסה, במיוחד במקצועות הכירורגיים וההתערבותיים, אין זמן פנוי לטפל בחולים שאין להם יכולת להגיע לשר"פ.

בבתי החולים הממשלתיים אין שר"פ רשמי. הרופאים הבכירים מטפלים ומנתחים את מטופלי השר"פ לצורותיו בבתי חולים ובמרכזי בריאות פרטיים. לכאורה, החולה הציבורי יכול לקבל מענה מלא על ידי המומחים המתאימים ביותר לבעיותיו. שלושה סיפורים קצרים שהייתי עד להתרחשותם בשבועות האחרונים יאירו את המתרחש במערכת הרפואה הציבורית.

"לדעת סגן שר הבריאות, השר"פ ישאיר את הרופאים הבכירים בבתי החולים אחר הצהריים והם יהיו זמינים לייעוץ ולטיפול גם בחולים הציבוריים. לצערי, הניסיון מלמד אחרת"

גבר בן 55 סבל מגידול בשלפוחית השתן. האבחון והטיפול נעשו באמצעות ציסטוסקופיות חוזרות. החדרה חוזרת של המכשיר דרך השופכה גרמה לדלקת ולהיצרות השופכה. תיקון כירורגי על ידי אורולוג בבית חולים ציבורי לא צלח. האיש צמוד לשירותים ואינו יכול לצאת מהבית ללא חיתול. הרופא המטפל ניסה להפנותו לאחד משלושה אורולוגים המוכרים כבעלי ניסיון ויכולת בניתוח הנדרש. התשובה שקבל בשלושת בתי החולים (אחד ציבורי ושניים ממשלתיים) הייתה זהה, אין סיכוי שהרופא יתפנה לבצע ניתוח שלא במסגרת שר"פ. קרוב לשנה האיש ניסה להגיע לאחד מהשלושה ולא הצליח.

אישה בת 62 חולת סכרת, כמעט עיוורת בעין אחת, פתחה קטרקט בעין הרואה. חיפשה מומחה אמין ביותר לניתוח. אין לה אמצעים לניתוח פרטי ואין לה ביטוח משלים. במסלול הרגיל לא ניתן להגיע לבדיקה למנתח ברמה העליונה. נדרש מאמץ מיוחד והפעלת קשרים אישיים על מנת לשכנע מנתח עיניים בכיר בבית חולים ממשלתי לפנות מזמנו היקר ולנתח חולה זו.

אישה בת 68 נותחה בעבר לתיקון בקע סרעפתי. הניתוח לא הועיל. היא סובלת מצרבת קשה, כאבים ואירועי הקאה לאחר אוכל. רק כירורגים ספורים מיומנים להתמודד עם תיקון בקע מסוג זה. פניות דרך המסלול הציבורי, מרפאות חוץ בבתי החולים הממשלתיים והציבוריים הגדולים, לא הניבו תוצאות. ניתנו תורים לשנה ויותר. פניות ישירות העלו את התשובה המוכרת. הרופא "כמעט" ואינו מבצע ניתוחים ציבוריים זולת גידולים ממאירים או תאונות (גם זו לטובה).

שמענו מסגן שר הבריאות, כי הוא תומך בהחזרת השר"פ לבתי החולים הממשלתיים. לדעתו, השר"פ ישאיר את הרופאים הבכירים בבתי החולים אחר הצהריים והם יהיו זמינים לייעוץ ולטיפול גם בחולים הציבוריים. לצערי, הניסיון מלמד אחרת. הסטת השר"פ למשמרת הערב בבתי החולים הציבוריים תיצור שיפור בתנאי העבודה של חלק מהרופאים הבכירים שלא יצטרכו למהר לבית חולים פרטי, אחר הצהריים. הם יעסקו בשר"פ ובו בלבד. לא יהיה להם זמן לראות חולים ציבוריים. הפניות לייעוץ מצד רופאי המחלקות ומתמחים ינותבו לכוננים, כמו היום. רופאי השר"פ לא יוטרדו.

לעומת זאת, החולים שינותחו במסגרת השר"פ יאושפזו לצד החולים הציבוריים. למחרת, ובכל יום, המנתחים הבכירים יבדקו את חוליהם הפרטיים. הרופאים הזוטרים יטפלו בחולים הציבוריים.

החזרת השר"פ לבתי החולים הממשלתיים תיצור תחרות ביניהם לבין "אסותא" ומוסדות פרטיים אחרים. רווחיות הרופאים תגדל, רווחיות בתי החולים תקטן. את מחיר התחרות ישלם הציבור. רפואה פרטית נתונה לכוחות השוק ואינה זקוקה לתמיכה ממשלתית. אחריות הממשלה היא לחולים שאינם יכולים לרכוש שירותים פרטיים.