מאמר זה נכתב בעקבות תיאור כנס מכובד שהתקיים לאחרונה בבאר-שבע (5/4/16), ואשר בו נידון בהרחבה רבה הנושא: "הקמת בית חולים נוסף בנגב: הבעלות, תמהיל המיטות וסוגיות נוספות" (ראה "הרפואה" 155:330-332, יוני 2016).

נראה ששאלה זו נכונה לגבי תחומים שונים של מגוון הפעילות הממשלתית, אך אי-ישום החלטות ממשלה בתחומי הבריאות, צפוי שיהיה הרה-אסון, חלילה. לצורך המחשה אתמקד בהחלטות ממשלות ישראל בדבר הקמת בית חולים כללי חדש ונוסף בנגב.

החלטות בדבר ההכרח בהקמת בית חולים זה ,כבר קיימות בין "החלטות ממשלה" למן שנות ה-70 של המאה הקודמת, והתקבלו בימי כהונתם של שרי בריאות קודמים. אך דבר לא נעשה לישום ההחלטה לארכן של כל אותן שנים!

אי-ישום החלטות אלה קשור במדיניות לא-מוצהרת ולא-גלויה של הממשלות (בעקר משנות ה-90 של המאה הקודמת ואילך) בהקטנה זוחלת, מתמשכת ומאוד משמעותית של תקציב הפיתוח של משרד הבריאות, שהיה בעבר הרחוק כשליש מתקציבו הכולל, לעומת שעור של 4% כיום! (המידע ממקורות פנימיים).

מדיניות זו מתבטאת כיום בין היתר ב"מצוקת האישפוז", הנתנת להדגמה בולטת במדד מקובל של מספר המיטות ל-1,000 נפש:
בשנות ה-80 היה המדד כ- 3.25 , וכיום הינו 1.87 בלבד (נכון לשנת 2013: הממוצע במדינות  ה- OECD הינו 4.8).

תוצאות ירידה זו גלויות לעין כל המזדמן בתקופות השיא לחדרי המיון, למחלקות הפנימיות והילדים, ובמיוחד ליחידות לטיפול נמרץ (שעור תפוסה : ישראל – 94%, ממוצע OECD – 77%).

הן מתבטאות בצפיפות בלתי אנושית לגבי החולים, הפוגעת בצניעות הפרט וכבודו.

מעבר לכך, מציאות בלתי נסבלת זו מייצרת עבור הצוות המטפל עומס גופני (וגם נפשי!), ובמקרים רבים גם תנאי עבודה בלתי הולמים להגנה על בריאותו של החולה (כדוגמה : המספר הגבוה של "זהומים צולבים",שבחלקם הלא-מבוטל עשויים הסתיים במוות).

אם "מצוקת האישפוז" הינה כלל ארצית, הרי בנגב היא חמורה פי כמה: כאן המדד הינו הנמוך ביותר במדינתנו – 1.34 בלבד!

נתונים אלה מחייבים תוספת של מיטות אישפוז:
תוספת מיטות מהירה ("מיידית") לביה'ח "סורוקה", במקביל, פתרון לטווח הארוך : בנייתו של בי'ח החדש בנגב ואיושו במדורג.

כך "מוסמסו" לאחרונה החלטות לגבי הצעדים של הפתרון המהיר:

  • ועדה מקצועית (ועדת אפק) בחנה את הנושא בשנת 2014 , והמליצה בין השאר על תוספת 300 מיטות אישפוז בביה'ח סורוקה בשנים 2014 - 2015.
  • המלצות הועדה תורגמו להחלטה רשמית של הממשלה (23/9/2014), אך זו מדברת רק על תוספת של 118 מיטות (בלבד!) ובשנים 2014 -2016 (שינוי מהותי וכמותי של ההמלצה!).
  • החלטה מוקטנת זו לא בוצעה - התקציב לבניית המיטות לא הועבר עד היום, 118 המיטות לא נבנו , ותקן המיטות הרשמי של ביה'ח נשאר בעינו, כלומר 1063 מיטות .( ביה'ח ממשיך במאמציו לזכות בתוספת התקציב כדי ליישם את ההחלטה).
  • בית החולים מקווה לפתוח במחצית 2017 , 60 מיטות נוספות (תקציב ממקורותיו).
  • מנהל בית החולים מבהיר: "מדובר על בניין בן 7 קומות המיועד להיות מרכז הסרטן של הנגב. הבניין יכיל את המחלקות לאונקולוגיה והמטולוגיה, את מרפאות החוץ של שתי המחלקות הללו ואת כל מערך מתן הכימוטרפיה לחולים בשתי הדיסיפלינות הללו.מדובר על העברת מחלקות קיימות תוך כדי תוספת משמעותית של מיטות( ביחד יגיעו לכ60 מיטות, והכפלה ואף יותר של מספר עמדות הכימוטרפיה.הבנייה מתקדמת היטב וצפי האיוש פסח הקרוב. אנו בשיא עבודת מטה מול המרכז בכל הקשור להצטיידות , איוש וכו."

לגבי הפתרון לטווח הארוך:

  • אישרור מחודש של ההכרח לבנית בי'ח נוסף בנגב: עקב גידול טבעי של האוכלוסיה והזדקנותה.
  • עקב מעבר צה'ל דרומה (חיילי חובה וקבע על משפחותיהם),הנשען על הרפואה האזרחית השלישונית והאישפוזית בנגב.

אך כאן התברר כי קיימות הסוגיות המהותיות והמרכזיות הבאות, שטרם הוחלט לגביהן:

  • טרם אותר סופית מיקומו של בית החולים :קיימת גרסה ישנה הממקמת אותו באיזור "להבים" (שבו הוקצתה בשעתו משבצת קרקע), וקיימת גרסה חדשה שבה ממוקם ביה'ח באיזור המוניציפלי של באר-שבע.
  • לא הוחלט עדיין נושא הבעלות (ממשלה?,קופת חולים?, גוף ציבורי אחר וכו' ?,)
  • לא הוחלט עדיין על גודלו של ביה'ח ותמהיל מיטותיו.
  • לכן, אין עדיין תכנית-אב , פרוגרמה ותכניות עבודה.
  • לא קיים חומר מוכן למכרז.
  • לא קיימת תכנית למקורות כח האדם לאיוש ביה'ח לכשתושלם בנייתו.

כאן המקום להרחיב בנושא מקורות וגיוס כח אדם מקצועי לאיוש ביה'ח החדש.

ללא הכנה מתאימה של מקורות כח-אדםי יווצר חוסר משמעותי במוסדות הבריאות הקיימים.

לכן, יש לייצר מנגנון שיאפשר הכשרת כח אדם זה ( רפואה, סיעוד, פרא-רפואה).

האם מסוגל משרד הבריאות להוביל תכנית לאומית לפיתוח/הרחבה של מסגרות להכשרת אחיות (שלגביהן קיים חסר משמעותי מזה שנים), תקנים להתמחות רופאים מתאימים (לאחר סטג') ומענקים להתמחות במקצועות מצוקה??

הליכי ההכשרה נמשכים שנים, ויש להקדים מימון ותקנים לפרויקט מבעוד מועד.

המסקנה המתבקשת - נחוצה החלטה חד-משמעית:

כינון "צוות הקמה מקצועי" שינהל יום-יומית את הפרויקט , ויהיה בעל סמכויות (במקום ועדת היגוי בלתי אפקטיבית), שיפעל ובמקביל למילוי המשימות הבאות:

  • יביא להחלטת ממשלה על הבעלות והמיקום,
  • יביא לתיקצוב הפרויקט , ולהוצאת המכרז לבניה ומישכה .
  • ינהל את המוסד בבוא העת,
  • יביא להחלטת ממשלה על הפעלה מדורגת בשלבים, ותמהיל המיטות לגבי כל שלב (ומספרן הסופי),
  • יגבש תכנית-אב (פרוגרמה) מפורטת,
  • יפעל להכשרת כח-אדם ומקורותיו.

רק בעזרת החלטה חד-משמעית זו ניתן יהיה ל"עורר לחיים" פרויקט "רדום" זה, ותוך ניצול מירבי של דעת הקהל הציבורית המעורבת והתומכת בהליך של "צה'ל דרומה".

ההמחשה של התיחסות הממשלה "להקמת בי'ח חדש בנגב", מציגה בכל מערומיה את הניהול הכושל של מערכת הבריאות הציבורית ,"ובאחריות משותפת של משרדי האוצר והבריאות ולאורך שנים." (כך קובע המבקר).

יש לאמץ את מסקנותיהם של מבקר המדינה ושל נגידת בנק ישראל ולחייב את משרדי האוצר והבריאות לבצע "טיפול שורש" בהתיחסותם למערכת הבריאות הציבורית בכלל (ולהקמת ביה'ח החדש בנגב בפרט) :

לכשל הניהולי מאי-קבלת החלטות מצטרף גם "תקצוב שאינו הולם את הצרכים"מחד, ו"מהעדר מוחלט של תכנון ארוך-טווח,"מאידך. התקווה הינה שהממשלה,ובעיקר העומד בראשה לא יאטמו את אוזניהם מלהקשיב  לדברי אזהרה אלה של הגופים הציבוריים רמי המעלה: לדברי המבקר??לדברי נגידת בנק ישראל??

מתוך צפיה אופטימית זו , אני מקווה שהקמת בית החולים הנוסף בנגב תתגשם בקרוב!

בכבוד רב,

פרופ. תיאו דב גולן.

נ.ב.למען הסרת כל ספק, איני פעיל פוליטית, ואיני חבר (ולא הייתי חבר) במפלגה כל שהיא.

ת.ד. גולן.