מכתב גלוי לראש הממשלה מר בנימין נתניהו:
שיקום מערכת הבריאות הציבורית הנמצאת  "על סף קריסה"הינו הכרח מיידי.
(כדברי נגידת בנק ישראל בנושא: "העתיד כבר כאן, וחובה עלינו להתמודד איתו כבר עכשיו").

מאחר ופנייתי אליך לא נענתה , אני נאלץ לפנות אליך בדרך זו. כבוד ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו שלום, אני מרשה לעצמי לפנות אליך אישית, כדי להציג בפניך את המצב המחריד בו מצויה כיום מערכת הבריאות הציבורית, מערכת שעזרתי רבות בהקמתה, ולה הקדשתי את כל חיי המקצועיים (1959  -  1998), עד פרישתי לגימלאות.

מאחר ואיננו מכירים אישית, הנני מרשה לעצמי להציג בתמצית את קורותי:
יליד וינה 1933,ובארץ (עם הורי ואחותי) למן 1938.
בוגר המחזור הראשון של הפקולטה לרפואה בירושלים (1958).
מומחה בפנימית, אימונולוגיה קלינית ואלרגיה (אבות מייסדים) ומינהל רפואי.
בצה'ל/חר'פ:מרופא גדודי ועד לתפקידי מר'פ/צפון ורע'נ רפואה,סא'ל ,שחרור משרות 1974.
כאזרח:לשעבר,מנהל המכון הראשון בצפון הארץ לאימונולוגיה קלינית, ממקימי המח' לאימונולוגיה בביה'ס לרפואה/הטכניון,מנהל המרכז הרפואי "רוטשילד"(לימים "בני-ציון"), ומנכ'ל משרד בריאות. פרישה לגימלאות 1998,ומאז עוסק בחקר החלל.

 כבוד ראש הממשלה, איני נואש ופונה אליך בשנית אף כי פנייתי הראשונה אליך לפני כשנה נותרה ללא מענה מצידך, (או ממי שהוא מבין עוזריך). בהמשך פורסמה הפניה ברבים בבטאון התנועה לאיכות השלטון: "מניעת הפיכת חצר במשרד הבריאות עקב מינוי מועמד שאינו-רופא לתפקיד מנכ'ל המשרד (22/06/2015).

 הפניה בשנית נעוצה בעובדה, שמצבה העגום של המערכת ממשיך להחמיר, ותואר כ "על סף קריסה" על ידי שני גופים ציבוריים רמי מעלה ונכבדים ביותר:

  1. דו'ח של כבוד השופט בדימוס יוסף חיים שפירא, מבקר המדינה (דו'ח 65 ג',שהוגש לכנסת בשלהי אוקטובר 2015) הדן בהרחבה ב"זכויות החולה המאושפז וכבודו" וב"סוגיות התקצוב של מערכת הבריאות הציבורית", אשר קבע שאינו הולם את משימותיה, והחסר לחלוטין מרכיב חיוני של תכנון איסטרטגי ארוך-טווח.

במילות הסיכום שלו, האוביקטיביות ו"ללא כחל וסרק" מציין  המבקר שהמערכת מצויה בסכנה, ויש בדחיפות להחל בשיקומה.

בין היתר הוא דורש ממך, כבוד ראש הממשלה,לעקוב מקרוב אחרי ביצועו של תהליך זה.

מדברי הדו'ח :
"משנת 2009 (ובאופן פחות בולט גם קודם לכך), המערכת מצויה במשבר תקציבי ההולך ומעמיק, שבא לידי ביטוי בגרעון תקציבי מובנה בכל המרכיבים. לנוכח מצב זה...., שהוביל אותה לסף קריסה, נדרש טיפול שורש....כולל תיקצוב הולם".

כמו כן, "על משרד הבריאות לערוך עבודת מטה לצורך קביעת מדיניות תכנון ארוכת-טווח... להבטחת שירות איכותי, זמין ונגיש".

המשמעות:

  • התאמת התיקצוב לצרכים,
  • הוספת מיטות אשפוז עקב גידול האוכלוסיה והזדקנותה,
  • מעל לכל – תכנון רב-שנתי להכשרת כח אדם מקצועי (רופאים, אחיות, טכנאים),בהתאם לצרכים העתידיים, ולמצוקה הקיימת כבר היום במקצועות השונים (ראה דו'חות OECD ).
  • אותה חשיבה איסטרטגית חייבת לכלול את שירותי הבריאות בקהילה. במיוחד נדרש שינוי יסודי בזרימת המידע הרפואי, זרימה שבין רמת האישפוז לבין רמת הקהילה ולהיפך, וזאת כדי להבטיח רצף טיפולי מיטבי.
  • השגת יעד זה תביא לשיפור משמעותי ברמת הטיפול הרפואי, בשביעות הרצון של המטופל, לקיצור זמני המתנה, למניעת כפילויות, ולמיצוי מיטבי של המשאבים.

כבוד ראש הממשלה,

מאז שהוגש דו'ח המבקר, כבר חלפו מעל 8 חודשים יקרים,ולא ניתן לזהות שדו'ח חמור זה זוכה לתשומת הלב הראויה במשרדי האוצר והבריאות.

דו'ח חמור זה ,מן הדין שידליק "נורה אדומה"בשני המשרדים,שיביאם במשותף לחשיבה חדשה לחלוטין בהקשר לניהול המערכת המקצועית המורכבת הזאת :

לגיבוש חשיבה איסטרטגית ארוכת-טווח (2017- 2030),לעצירת ההדרדרות, והתחלת תהליך השיקום!!

האם משרדים אלה עוסקים בקדימות עליונה ובאינטנסיביות הראויה בתהליך חיוני זה?

או מכינים למבקר את תשובות "הטיוח" המוכרות??

וממשיכים גם כיום במדיניות ארוכת-השנים  – מדיניות של "כיבוי שריפות" ופתרונות אד-הוק  של הוספת  "טלאי על גבי טלאי"...???

2. הרצאתה של דר' קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל ,שניתנה לאחרונה (25/5/2016) בכנס"אלי הורוביץ לחברה וכלכלה"מציגה במלוא חריפותה את בעית המשבר המתמשך במערכת הבריאות הציבורית, והדרך לשיקומה.

הרצאה זו, מציגה בבהירות ובהסתמך על נתונים מהימנים, את היותה של מערכת הבריאות הציבורית "על סף קריסה" (בלשון דו'ח המבקר), ועל הצורך הדחוף והמיידי בגבוש ויישום תכנית אסטרטגית ומקצועית רב-שנתית, המבוססת על נתוח הצרכים העתידיים, כדי לשמר ואף לשפר את מערכת הבריאות הציבורית, המוערכת באיכותה המצוינת ע'י הגורמים המקצועיים הבינלאומיים. "העתיד כבר כאן,וחובה עלינו להתמודד איתו כבר עכשיו"! (ציטוט מדבריה).

כבוד ראש הממשלה,

הישגי הרפואה הציבורית הישראלית "מועלים על נס" לא אחת מפיהם של "נבחרי הציבור" שלנו, והפכו לשם דבר בעולם הרפואה הבינלאומי, ואף בין החוגים העולמיים שמחוץ למקצוע.

אך אנו לא הצלחנו להנחיל למנהיגינו חשיבותו של המושג "בריאות העם",שהינה נכס יקר ערך ("תרתי משמע") המהווה אחד מן המרכיבים המרכזיים של "החוסן הלאומי".

זאת,  בתנאי שיטופח, יעודד,ובמיוחד שיפותח במסגרת תוכנית רב-שנתית (באנלוגיה לתוכנית הפיתוח ארוכת-הטווח של מערכת הביטחון – ועל כך אין חולק!  (

מרכיב מפואר זה, שבנו מורינו, שבנינו אנחנו ותלמידינו שאחרינו- אסור שיקרוס!!.

הר"י, ובראשה דר' ליאוניד אידלמן (יו'ר), מתריעה מזה תקופה ארוכה על מצבה העגום של המערכת והיותה "על סף קריסה".

אלא שקולה נותר "כקול הקורא במדבר"...!!!

אולם לאחרונה השתנה מצב אומלל זה!!

כבוד ראש הממשלה,

האם הנך מתכוון לאטום את אוזניך מלהקשיב  גם לדברי האזהרה הנוספים של הגופים הציבוריים רמי המעלה:

לדברי המבקר??

לדברי נגידת בנק ישראל??

האם הינך אדיש למצוקתם של המוני אזרחינו:

  • למספר הרב של מאושפזים הנפטרים בבתי החולים מידי שנה בשנה "מזיהומים צולבים"?
  • להעדר מיטות מספיקות ביחידות "לטיפול נמרץ"הנמצאות כמעט בכל יום בתפושה של 100% ואי-יכולתם לקלוט חולה נוסף הנזקק מיידית לעזרתם, העשוי למות עקב זאת?
  • לתפושה של 180% במחלקות הפנימיות בתקופות השיא התדירות, המביאה"לשחיקת הצוות המטפל" הקורס תחת הנטל הכבד, הפוגע באיכות הטיפול,ובכבודו"הנרמס" של המאושפז?
  • ושאלה אישית, כבוד ראש הממשלה: האם אתה או מי שהוא ממקורביך או מקהל בוחריך, חוויתם זאת על בשרכם?

אני מאד מקווה  שתתעשת בטרם שיקרה הנורא מכל – קריסת מערכת הבריאות הציבורית !

אנא, אמץ את הקריאה המופנית אליך, אדוני ראש הממשלה, וקבל מיידית החלטה הכרחית :

שיקום מערכת הבריאות הציבורית תוך גיבוש דחוף של "מדיניות בריאות ממלכתית ארוכת-טווח לשנים 2017-2030".

זאת,  על ידי  צוות מקצועי מגוון לגיבושו של מסמך זה, שבהיותו א-פוליטי ומקצועי במהותו, יזכה לאישור הכנסת, ויהפך לחוק, כדוגמת "חוק ביטוח בריאות ממלכתי", בשעתו.

אנא, עקוב מקרוב אחרי שיקום המערכת תוך גיבושו ויישומו של חוק זה!

בכל הכבוד הראוי,     פרופ.  תיאו דב גולן.

הערה : יש לציין שחלק ניכר מן הנתונים עבור המסמך מצוי בדו'ח (הגנוז) של "וועדת גרמן" : דעת רוב ודעת מיעוט . כמו כן, מן הראוי לצרף לתהליך הגיבוש  מומחים ידועי שם מ- WHO ו- OECD.

נ.ב.למען הסרת כל ספק, איני פעיל פוליטית, ואיני חבר (ולא הייתי חבר) במפלגה כל שהיא.  ת.ד. גולן.