מחקר מטה-אנליזה חדש בדק אם יש יותר בעיות נפשיות שונות במתבגרים מאומצים (בינלאומיים), לעומת מתבגרים לא-מאומצים.

המחקר בוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת מיאמי פלורידה ומאוניברסיטת ברגן נורבגיה, בראשות Kristin Gärtner Askeland, ויפורסם במרץ 2017 בכתב-עת של האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה לילד והמתבגר (JAACAP) - י "Mental Health in Internationally Adopted Adolescents: A Meta-Analysis. נסקרו 11 מחקרים שפורסמו מאוגוסט 2015 ונבחנו גם מאפיינים שייתכן ומספקים בסיס להבדלים בין המחקרים. במטה-אנליזה נכללו 17,919 מאומצים, ו-1,090,289 לא-מאומצים.

במתבגרים מאומצים בינלאומיים דווח על בעיות נפשיות בתחומים שונים, יותר מאשר אצל מתבגרים לא-מאומצים. דווח גם באופן משמעותי על יותר קשיים מוחצנים. מחקרים שהשתמשו במדידות קטגוריות של בעיות נפשיות, מצביעים על בעיות חמורות יותר.

נמצאו הבדלים בבעיות נפשיות בין מאומצים (בינלאומיים) שגילם היה מעט גדול יותר, בעת שימוש דו"ח הורה, לעומת דיווח עצמי. מחקרים מאוחרים יותר (שנערכו משנת 1995 ואילך) הניבו הערכות טובות יותר מאשר במחקרים ישנים, למרות שלא נמצא הבדל מובהק לאנליזה זו או לאנליזה של תת-קבוצה שחקרה את המין והגיל בעת האימוץ, הוכח כי למאומצים כקבוצה נמצאו באופן מובהק יותר בעיות נפשיות לעומת בני גילם הלא-מאומצים. למרות שגיל האימוץ נחשב חשוב להסבר וריאציה בתוך הקבוצה של מאומצים, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין המחקרים בתחום גיל אימוץ ממוצע צעיר לעומת גיל יותר מ- 12 חודשים. ייתכן, מפני שגיל ממוצע של אימוץ היה מדידה גולמית שלא משקפת  ההשתנות בתוך המדגמים, ואת המגוון המצומצם של גיל האימוץ במחקרים הכלולים. עם זאת, הממצא עולה בקנה אחד עם מטה-אנליזה של Juffer וIjzendoorn ומתוצאות המחקרים הכלולים במטה-אנליזה הנוכחית, שמצאו כי:
גיל האימוץ לא קשור באופן משמעותי לתוצאות הבעיות נפשיות. מחקרים מעטים מבוססים רשומים זיהו הבדלים כאלה. מחקרים מראים שהמצב לפני אימוץ חשוב יותר מגיל האימוץ.אולם מידע על מצוקות לפני אימוץ לא נכלל במטה אנליזה מכיוון שרק מחקרים בודדים כללו מידע זה. בסוגיית המין, הבדלים שנצפו בין מתבגרים מאומצים ללא-מאומצים, היו דומים בנערים ונערות, זה עולה בקנה אחד עם אנליזות קודמות.

כאשר חקרו בנפרד, בנות מאומצות הראו באופן משמעותי יותר בעיות התנהגותיות מאשר בנות גילן שאינן מאומצות, דבר זה עולה בקנה אחד עם ממצאי מחקר של Bimmel et al. ראוי לציין, כי מתוך המטה-אנליזה הנוכחית, המחברים בדקו האם המין השפיע במתבגרים מאומצים על הבעיות הנפשיות, ולא אם יש הבדל מין בבעיות הנפשיות אצל מאומץ, אשר יכול לתת תוצאות שונות. למשל, במחקר של Lindblad מצאו שכיחות גבוהה יותר של תרופות ADHD בקרב בנים מאומצים לעומת בנות, אולם ההשפעה של מאומצים עם תרופות ADHD הייתה גדולה יותר בקרב בנות.

מחקרים אחדים מצאו שבנים מאומצים מראים יותר בעיות התנהגויות מבנות מאומצות, אולם משתנים בהתאם לבעיות נפשיות ספציפיות, לכן הבדלים אפשריים קשים לזיהוי ע"י אומדן בעיות נפשיות כוללניות. 

לאור המחקרים הנ"ל הקווים המנחים: למתבגרים מאומצים (בינלאומיים) יש בממוצע שיעורים גבוהים יותר של בעיות נפשיות בתחומים שונים, לעומת בני גילם שאינם מאומצים. לכן, רופאים צריכים לבדוק את הסיבות הבסיסיות העמוקות של בעיות נפשיות במתבגרים. ישנם הבדלים בין דוחות הורה לדיווחים עצמיים של המתבגר על בעיות נפשיות, לפיכך, צריך לקבל מידע ממספר מקורות אפשריים לצורך ההערכה הרפואית. חשוב שרופאים יהיו בעלי ידע בנושאים רפואיים ספציפיים כשעובדים עם מאומצים, ויהיו ערוכים ומוכנים למתבגרים מאומצים כנושא מרכזי לטיפול. בגיל התבגרות שאלות על זהות, מוצא לא ידוע, הן חשובות. צריך להיות מודעים לבעיות נפשיות אצל מאומצים כדי להעמיד לרשותם שרותי בריאות ותמיכה מתאימים.

זה מחקר מעשי חשוב מהיבטים קליניים שונים לרופאי ילדים, משפחה, נוירולוגים ופסיכיאטרים, להבנה עמוקה יותר של ילדים מאומצים עם בעיות נפשיות, כדי להיות ערוכים להעניק טיפול רפואי כוללני ספציפי להם.

במרפאתי, בעשור האחרון, הבחנתי שמגיעים לבדיקתי ילדים רבים, של הורים חשוכי ילדים המאמצים ילדים בינלאומיים מרוסיה, מזרח אירופה, דרום אמריקה ועוד. נוכחתי בנתון מדהים, שמאה אחוז של ילדים מאומצים בינלאומיים שפנו אלי בעשר השנים האחרונות, מאובחנים על ידי, עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD), או הפרעה בספקטרום האוטיסטי (ASD) ו/או הפרעות התנהגות, ואצל מתבגרים נצפים גם חרדות ודיכאונות. בעוד מכלל הילדים שפנו למרפאתי בחשד להפרעות קשב, רק כמחציתם אובחנו על ידי עם ההפרעות הנ"ל. כמו כן, כשני שליש מילדים מאומצים בינלאומיים שהגיעו למרפאתי, אבחנתי עם הפרעת קשב והתנהגות קשה, לעומת כלל ילדים הלא-מאומצים, שרק כרבע מהם אובחנו אצלי עם הפרעת קשב קשה.

לדעתי, גילוי יתר של הפרעות נפשיות בילדים מאומצים (בינלאומיים), נעוצה בכך שכנראה מרבית הילדים המאומצים הבינלאומיים, באים מהורים שזנחו ילדיהם, הרקע הסוציו-רפואי שלהם אינו ידוע, ועלולים להיות עם רקע של הפרעות נפשיות, התנהגותיות, אלכוהוליזם, שימוש בסמים, עבריינים ועוד, כלומר גנטיקה גרועה. גם תרומות זרע עלולות להיות בעיתיות אם לא נבדקים התורמים לבעיות נפשיות,כך שגם אם התורם הוא סטודנט שלא ידוע אם הוא אינו לוקה בבעיה נפשית, העלולה להשפיע על הוולד.

לאור ניסיוני למצבים הנ"ל, אני נוהג להסביר בפרוט להורה/ים כדי שידעו כיצד להתנהל ולטפל בילד מאומץ הלוקה בהפרעות. הטיפול בילדים כאלה צריך להיות רב מערכתי נמרץ המקיף המכוון לכל החולשות הקוגניטיביות והתנהגויות שלהם. רבים נזקקים לטיפול תרופתי שלעיתים די עקשני להתאמת תרופה, אולם בהדרגה ועל פי אלגוריתם רפואי נכון ניתן להתאים תרופה מועילה. כמובן, הכרחי שילוב טיפול קוגניטיבי התנהגותי ע"י פסיכולוג קליני הכולל הדרכת הורים.
במרבית המקרים הטיפול הכוללני מצליח ומשפר התנהלותם והתנהגותם. כך שלאחר שעוברים את תלאות קשיי הילד, כשהילדים מתבגרים משפרים התנהלותם, ומצליחים בחיים (קשור למנת משכל טובה).