ההייררכיה של ראיות מדעיות היא מושג מתחום הרפואה-מבוססת-הראיות. רוב הרופאים שואפים להציע טיפול אשר מעוגן בראיות מדעיות. אולם, בעוד שמחקרים אקראיים ומבוקרים (randomized controlled trials, RCTs) הם הרמה הגבוהה ביותר של הוכחת יעילותו של טיפול רפואי, הדירוג המדעי היחסי של סוגים אחרים של מחקרים הוא פחות ברור. החל משנת 1980, ועדות שונות ברחבי העולם יצרו דירוגים של סוגי מחקרים המשמשים כבסיס להנחיות ותקנות מקצועיות, הדירוגים אינם זהים, אבל ההבדלים הם קטנים מאוד.

מערכת הדירוג של רמות ההוכחה הנמצאת בשימוש הרחב ביותר היא זו של מרכז אוקספורד לרפואה מבוססת-ראיות. איגוד הרפואה האמריקאי מציע וריאציה על הדירוג של אוקספורד וגרסה פשוטה יותר מסופקת על ידי מחלקת הבריאות של ממשלת אוסטרליה בתרשים זה.

RCTs מהווה סטנדרט מקובל עבור רפואה מבוססת-ראיות. המשתתפים במחקרים כאלה מגויסים כדי להשיג מדגם הומוגני ביחס למשתנים מוגדרים מראש, ומחולקים באופן אקראי לקבלת הטיפול הנבדק בניסוי, טיפול בקרה או פלצבו. בעיצוב של מחקרים מסוג זה משולבים היבטים אחרים שמטרתם להפחית הטיה, כולל מיסוך הטיפול מן החוקר, מן המשתתף או משניהם.

רמה גבוהה אף יותר של ראיות, היא מספר RCTs שבדקו שאלה רפואית דומה, עוצבו באופן דומה וגייסו אוכלוסיות דומות. סקירה שיטתית של קבוצת מחקרים כאלה, יכולה לענות על השאלה אם תוצאה מסוימת היא חזקה מספיק או אם היתה ייחודית למחקר ספציפי ולא שוחזרה במחקרים אחרים. סקירות Cochrane הן דוגמא טובה מאוד לסקירות שיטתיות מדוקדקות וקפדניות.

לפיכך, הרמה העליונה של ראיות מדעיות היא הסקירה השיטתית. תת-סוג של הסקירה השיטתית היא המטה-אנליזה, שיכולה לספק תוצאה כמותית של שילוב של מחקרים.

ברמה נמוכה יותר בהיררכיה נמצאים מחקרי עוקבה, המהווים שיעור ניכר מכלל המחקרים הנערכים על ידי אנשי מקצוע צעירים בתחומים רפואיים. אלה הם מחקרים בהם מתבצע מעקב אחרי אוכלוסיות מוגדרות מראש לאורך זמן תוך ניסיון למצוא פרמטרים מסוימים שלהם התאמה עם תוצאה מסויימת. על פי רוב, מחקרים כאלה נערכים בדיעבד, על ידי ניתוח רשומות רפואיות ומסדי נתונים המכילים נתונים שנאספו במסגרת הטיפול השיגרתי. בהינתן גישה למסד הנתונים הנכון, למחקרים כאלה יש את היתרון של כמות גדולה מאוד של נתונים שנאספו על פני שנים של מעקב. עם זאת, מחקרי עוקבה יכולים גם להתנהל באופן פרוספקטיבי, ולאסוף כמויות קטנות יותר של נתונים, אך עם היתרון המובהק כי הנתונים במחקר כזה נאספים במרווחים מוגדרים מראש ובאופן אחיד. מחקרי סדרות-מקרים המעוצבים ומבוקרים כיאות, במיוחד אלו עם מדגם גדול יחסית, שבו לכל מקרה (חולה) יש מקרה בקרה אחד או יותר, נחשבים כרמה דומה של ראיה מדעית למחקרי עוקבה.

אחרונים בהיררכיה אך עדיין חשובים הם הניסיון הקליני וחוות הדעת של מומחים, וכן נתונים שאינם קליניים (נתוני מחקר in vitro ומחקרים בבעלי חיים).

בעת כתיבת מאמר, חשוב להבין את ההבחנות האלה, בעיקר בכתיבת פרק המבוא, כדי לדעת אילו ממצאים קודמים מהווים בסיס חזק מספיק עבור המחקר הנוכחי. היררכיה זו צריכה להילקח בחשבון גם בעת כתיבת פרק הדיון, כאשר משווים את התוצאות הנוכחיות לאילו של אחרים באותו תחום המחקר.

הפוסט הבא יתמקד בביקורות Cochrane.