השינויים החלים בגיל המעבר לא פוסחים כמעט על שום מערכת בגוף, אך כמובן שקיים שוני בין אשה לאשה.
ד''ר אליזה טיומני, גסטרואנטרולוגית המתמחה במחלות תפקודיות ותנועתיות מערכת העיכול, מביאה מנסיונה בנוגע לטיפול באישה בגיל המעבר.

ד"ר טיומני:

במהלך השנים יצא לי לפגוש נשים רבות שהמנופאוזה הכניסה אותן לשינויים רבים בתפקודי הגוף השונים. החולות הללו מתרוצצות בין הרופאים שונים, ולא תמיד בהצלחה. לעיתים קרובות הן מגיעות לגסטרואנטרולוגים כי התחום הזה הוא הכי בעייתי והמפריע.

יעל הייתה בת 62 כאשר נפגשנו בפעם הראשונה. תלונותיה היו רבות ומגוונות והצביעו על מעורבות של כמה מערכות בגוף. עוד לפני הפסקת מחזור סבלה יעל מיציאות משנתות, כאבי בטן ועיכול לא טוב. עם הופעת מנופאוזה החמירו התופעות ובהדרגה גם שמה לב על חוסר לשליטה על הגזים ואפילו על שתן. במקביל לעליה מתמדת במשקל התווספו גם תופעות של רפלוקס, שיהוקים וצרבת, תפיחות הבטן.

עם פרישתה לפנסיה בגיל 62 חלה התדרדרות נוספת במצבה, עם מצבי רוח, הפרעות בשינה וחוסר אנרגיות וחרדה.

בפגישה ראשונה היא הייתה די מיואשת וקטנת אמונה לאחר שניסתה דברים רבים וביקרה אצל רופאים רבים. אבל כבר מהרגעים ראשונים של המפגש שלנו נוצר בינינו קליק וקשר אמון, שלא קורה תמיד. לאחר שהקשבתי לה בקשב רב ובפתיחות, בדקתי אותה, עברתי על כל החומרים הרפואיים שהצטברו בתיק עד כה, סיכמנו ביחד את תוכנית העבודה ואת המטרות והציפיות ריאליות של הבירור שצריך עוד להשלים וצעדים ראשונים בטיפול.

היה צורך לבדוק מספר מערכות. נגשנו לעבודה. היא קיבלה הפניות בדיקות דם אשר כללו שלילת מחלת צליאק, בדיקת חסרים בספיגה לקטוזה ופרוקטוזה ואחרים, גסטרוסקופיה ובירור תפקודי רצפת האגן. קבענו פגישה עם דיאטנית שמתמחה בבעיות תפקודיות של מערכת העיכול ומקבלת אצלי במרפאה. הנחתי את יעל בנוגע לשינויי אורח החיים בקשר לרפלוקס ושטי ונתתי לה תרופות לטיפול ב"אי סדר בבטן".

כבר בביקור השני חלו שינויים בכיוון חיובי. במיוחד הצליחה יעל בצורה הדרגתית לשנות את הדברים הקשים ביותר לשינוי - הרגלי החיים ואוכל. בבדיקות שבוצעו באמת התגלתה אי סבילות ללקטוזה ולפרוקטוזה – סוכרים מאוד שכיחים בחיי היום-יום שלנו. לאחר שנמצאו הפרעות משולבת בתפקוד רצפת האגן, גם מצד המערכת השתן וגם מצד מערכת הצואה, הפנתי אותה למכון לפיזיותרפיה וביופידבק של רצפת האגן. בבדיקה גסטרוסקופיה נמצאה דלקת בוושט והטיפול התרופתי והתזונתי עזר לה. לא נמצאה עדות לצליאק.

בשלב זה, חלה הקלה במצב וכעת הייתה יעל מוכנה להתפנות ולטפל במצב בתפקודי הכללי שלה. פרסתי לפניה את כל האופציות הטיפוליות, החל מטיפול תרופתי אשר מוריד את רגישות יתר של מערכת העיכול ורמת החרדה הכללית וכלה במגוון טיפולים ברפואה משלימה כמו CBT - טיפול קוגניטיבי התנהגותי, היפנוזה רפואית וביופידבק כללי ועוד.

ביחד, בחרנו דרך שהכי נראתה לה, ואשר כללה מינונים קטנים של תרופות נגד חרדה יחד עם דיקור סיני אצל מטפלת שהתמתחה בתחום מחלות מערכת העיכול.

נפרדנו לכמה חודשים ושמרנו קשר בהתכתבות.

יעל המשיכה להשתפר בהדרגה תחת הנחיות ומעקב של מספר מטפלים.

כאשר היא חזרה אלי כעבור כמעט חצי שנה היא ציינה שמצב השתנה ללא היכר. יחד עם כך השתפרה איכות החיים שלה. היא התחילה לצאת ולבלות עם בעלה וחברים לטייל יותר בארץ וגם נסעה כמה פעמים לחו"ל. היא המשיכה בתרגילי פיזיותרפיה של רצפת האגן עם שיפור גדול בתחום זה.

בהמשך היא פנתה גם לטיפול בהיפנוזה רפואית עם שיפור נוסף במצבה. היא המשיכה בתרופות נגד חרדה עם עלייה במינון.

כעבור כמעט שנה נפרדתי מרחל כחברה טובה. מה שלדעתה ולדעתי היה סוד ההצלחה הוא היווצרות קשר פתוח, חם ומקצועי, בין חולה לרופאה המטפלת, הגדרות ברורות של מטרות ריאליות וציפיות מהטיפול וגישה מולטי-דיסציפלינרית המותאמת אישית.