חשיבותה של תזונה נכונה היא בכל גיל וללא הבדלי מגדר .למרבה הצער, הדגש על תזונה נכונה לאורך שלבי החיים היא מועטה, ועל כן רובינו לא יודעים עד כמה התזונה היא משמעותית לא רק לגבי הבריאות הפזית אלא גם הנפשית.

בטיפול בנשים לאורך שלבי החיים השונים ,אני מתייחסת לתזונה כאל חלק חשוב בבדיקה שלי את האישה. בשכיחות רבה מדי אני שומעת מנשים על הימנעותן כמעט לחלוטין מאכילת מפחמימות,, שנתפשות כאיסור מוחלט, כ"אוכל מסוכן" היות והן גורמות להשמנה. ההסבר על הקשר בין אסטרוגן לסרוטונין ובין סרוטונין לפחמימות ,משכנע חלק רב מהנשים "להעז" ולהוסיף לתזונה פחמימות, ולא אחת הטיפול באישה מסתכם רק בשינוי התזונתי על מנת לשפר את מצבה הנפשי.

סרוטונין הוא מוליך עצבי המשפיע בעיקר על מצב הרוח. רובו כ80-90% נמצא במערכת העיכול והשאר במוח ,וזה החלק שמשפיע על מצב רוחנו, ונוצר במוח. מקור הסרוטונין הוא בחומצה אמינית הטריפטופן, אך על מנת לעבור את מחיצת המוח וליצור סרוטונין עליו להתחרות עם חומצות אמיניות אחרות. כאשר אוכלים פחמימות(בעיקר מורכבות),יותר אינסולין מופרש ומעודד ספיגת חומצות אמיניות ללב ,שרירים, ואברים נוספים, ואילו הטריפטופן שמושפע פחות מהאינסולין חופשי לעבור את מחיצת המוח וליצור סרוטונין. היות והסרוטונין מיוצר מחומצה אמינית, היה הגיוני שאכילת חלבונים תגביר את יצור הסרוטונין, אך ,אכילת חלבונים מציפה את המחסום למוח ולא מאפשרת את ספיגת הטריפטופן למוח. שתי מסקנות חשובות נובעות מכך:

תזונה עשירה בחלבונים ,יכולה לגרום לירידת רמת הסרוטונין במוח ולהיות מלווה בתסמיני דיכאון, חוסר שינה ועצבנות.

תזונה עשירה בפחמימות מורכבות תעלה רמת סרוטונין ותעזור לשמור על איזון נפשי טוב יותר.

ומה הקשר ההורמונאלי? ההנחה היא שיש קשר בין אסטרוגן לסרוטונין ואכן בתקופות שלפני קבלת המחזור עם ירידת רמות האסטרוגן קיים "רעב לפחמימות" שקשור כנראה לירידה ברמות הסרוטונין ,עצבנות ודכדוך. כלומר המוח זקוק לפחמימות על מנת להעלות את יצור הסרוטונין במוח.

בתקופת גיל המעבר ,קיימת ירידה הדרגתית עד להפסקה ביצירת האסטרוגן. אין ספק שחלק מעליה בשיעור הדיכאון שחלה בתקופת גיל המעבר ,קשורה לירידה ברמות הסרוטונין במוח. חשוב מאוד אם כך, בעיקר בתקופה זו של החיים להקפיד על תזונה עשירה בפחמימות מורכבות, ולא ,זה לא משמין.