מושב של "מאשה לאשה" (W2W) בכנס בניו יורק

בין התאריכים 8-10.4.2016 התקיים בניו יורק (new York academy of medicine) הכנס הדו שנתי של NASPOGי(north American society for psychosocial obstetrics & gynecology). לאיגוד משתייכים גניקולוגים, פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ואחיות המשתייכות לאחד משני התחומים המוזכרים.

הממשק בין תחום בריאות הנפש לבין רפואת נשים הוא רב, ובכנס דנו בין השאר בנושאים הבאים: שימוש בתרופות פסיכיאטריות בהריון, הפרעות פסיכיאטריות בהריון ולאחר לידה, השלכות נפשיות של בעיות פריון, התמודדות נפשית עם הפלות חוזרות, השפעת האסטרוגן על מצב הרוח בגיל המעבר, הפרעות אכילה בהריון, מצבי טראומה לאחר לידה ועוד.

"קיומה של קבוצה רב מקצועית העוסקת במכלול הבעיות הקשורות בגיל המעבר, היתה בשורה וחידוש בכנס העוסק בממשק בין גניקולוגיה לפסיכיאטריה והקבוצה זכתה להערכה רבה"

בנוסף, הוצגו עבודות מחקר שהקיפו מכלול רב של נושאים כגון: הקשר בין גלולות לדיכאון, הטיפול בתסמונת קדם וסתית ע"י גלולות, הבדלים מגדרים באשפוזים פסיכיאטרים במצבים פסיכוטיים ועוד.

עקב ייחודה של קבוצת ה-w2w, הוזמנו למושב שהיה מעניין ורב תחומי:
Symposium: Menopause / Woman-to-Woman /An International Perspective
ד"ר יעל ארבל דירוא (רופאת נשים) וד"ר ציפי דולב (פסיכיאטרית) הציגו עבודה משותפת של טיפול באשה אשר בעקבות גיל המעבר הוחמר מצבה הנפשי (דיכאון ממנו סבלה שנים) ורק התערבות מקצועית משותפת של שילוב טיפול הורמונאלי וטיפול בנוגדי דיכאון הביא להחלמתה. הודגשה החשיבות של אבחון מדויק יותר של הפרעה ביפולרית (2) בגיל המעבר, הפרעה שיכולה להחמיר עם גיל המעבר ודורשת שינוי תרופתי.

פרופ' ליאת לרנר-גבע (אפידמיולוגית) הציגה מחקר מעניין על 3 קבוצות אוכלוסייה (ערביות, ישראליות, עולות חדשות) בגיל המעבר. המחקר השווה בין 3 הקבוצות לגבי סימפטומים הקשורים לגיל המעבר, שימוש בשרותי בריאות, שימוש בתרופות שונות בגיל המעבר וקיום סימפטומים דיכאוניים. המחקר העלה בין השאר שימוש פחות בשרותי בריאות בין הערביות והעולות מרוסיה ביחס לישראליות. כמו כן הראה המחקר, שבנשים בגיל המעבר יש עלייה בשימוש בתרופות עם מרשם וללא מרשם.

ד"ר בלה קויפמן (קרדיולוגית) הציגה את השאלה האם שימוש בטיפול הורמונאלי יכול למנוע מחלות קרדיווסקולריות במאה ה-21. ידוע שמחלות לב הן גורם תמותה מוביל, הן בגברים והן בנשים. מאז פרסום המחקר של ה-WHI ב-2002 חלה ירידה משמעותית בשימוש ב-HRT בקרב נשים בגיל המעבר, אך מחקרים אחרונים מצביעים שוב ושוב על הבעייתיות שהיתה במחקר. חשיבות רבה בשימוש בטיפול ההורמונאלי יש לגיל תחילת הטיפול ההורמונאלי ומשך הזמן.

לסיכום, קיומה של קבוצה רב מקצועית העוסקת במכלול הבעיות הקשורות בגיל המעבר, היתה בשורה וחידוש בכנס העוסק בממשק בין גניקולוגיה לפסיכיאטריה והקבוצה זכתה להערכה רבה.