במחקר רטרוספקטיבי שממצאיו פורסמו בכתב העת Journal of Clinical Sleep Medicine מטרת החוקרים הייתה לבחון את הקשר בין BIC ו-OSA בילדים צעירים.
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו ילדים בני 6 חודשים עד 10 שנים, שהופנו למומחה שינה ופוליסומנוגרפיה במרכז הרפואי הדסה בין השנים 2018 ל-2021. במחקר לא נכללו ילדים עם הפרעות כרומוזומליות וגולגולתיות, כריתת שקדים או ליקוי נוירולוגי. אבחנות של BIC הוצאו מרשומות הבריאות האלקטרוניות בהתאם לסיווג הבינלאומי של הפרעות שינה, קריטריוני המהדורה השלישית. OSA אובחן בפוליסומנוגרפיה (אינדקס דום נשימה-היפופניה > 2 אירועים/שעה).
תוצאות המחקר הדגימו כי מתוך 312 ילדים (גיל 4.42 ± 2.42 שנים), 126 (40.4%) היו ללא OSA וללא BIC,י(40.1%) 125 עם OSA ללא BIC,י34 (10.9%) BIC ללא OSA, ו-27 (8.7%) נדודי שינה נלוות ו-OSA. החוקרים ראו כי לילדים עם OSA וללא OSA הייתה שכיחות דומה של BIC. ילדים בקבוצת נדודי שינה נלוות ו-OSA היו צעירים יותר באופן משמעותי (2.22 ± 1.21 שנים). בנוסף, התוצאות הראו שגיל צעיר יותר בפוליסומנוגרפיה, לידה מוקדמת ותנועות רגליים תקופתיות מוגברות בפוליסומנוגרפיה היו קשורים באופן בלתי תלוי ל-OSA בניתוח רב-משתני. לבסוף, אינדקס מסת גוף נמוך יותר, ללא קשר ל-OSA, היה קשור ל-BIC.
לסיכום, הממצאים הנוכחיים אינם תומכים בקשר בין נדודי שינה התנהגותיים בילדות לבין דום נשימה חסימתי בשינה בילדים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
