מחלות קרדיווסקולריות (CVD) מהוות את הגורם העיקרי לתחלואה ותמותה בקרב חולי סוכרת מסוג 1 (T1D). עקב כך, קיימת חשיבות רבה בטיפול מוקדם בגורמי סיכון קרדיווסקולריים (CVRFs) בקרב חולים אלו. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Journal of Clinical Lipidology', מטרת החוקרים הייתה לבדוק את השכיחות של LDL-C מוגבר ו-CVRFs אחרים בילדים ונוער החולים ב-T1D.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים אספו ילדים ובני נוער המאובחנים עם T1D (גיל 6-18 שנים, משך T1D>שנה) ומטופלים במסגרת מרפאת סוכרת. החוקרים אספו פרמטרים קליניים ומעבדתיים של המשתתפים וערכו מדידות להערכת עובי כלי הדם. היפרכולסטרולמיה של LDL, מיקרואלבומינוריה ויתר לחץ דם עורקי הוגדרו כ-CVRFs.
במסגרת המחקר השתתפו בסך הכל 333 בני נוער (48% בנות; גיל: 13.3 שנים [10.3-15.5], חציון [טווח בין-רבעוני]). משך ה-T1D של החולים היה 5.9 שנים [3.5-9.4], וערך ה-HbA1c עמד על 7.4% [6.8-8.0]. ה-Intima Media Thicknessי(N=223) של המשתתפים היה 538.0 מיקרומטר [470.0-618.0]). ב-30 משתתפים (9%; 18 בנות; גיל: 14.3 שנים [11.2-15.7]) נצפה LDL-C מוגבר. מיקרואלבומינוריה מתמשכת לא נצפתה אצל המשתתפים, אך יש לציין כי ב-59 (18.3%) חולים נצפתה הפרשת אלבומין בבדיקת שתן אקראית.
עוד עולה מהמחקר כי הימצאות של LDL-C מוגבר נקשרה עם לחץ דם מוגבר (p<0.05), צורך באינסולין (p<0.05), HbA1cי(p<0.05), טריגליצרידים (p<0.001), ערך הכולסטרול הכולל (p<0.001), והיסטוריה משפחתית של CVD מוקדמת (p<0.001), וכן עם מתאם שלילי עם רמות ה-HDLי(p<0.05). לא נצפה שוני מבחינת המין, מצב ההתבגרות (pubertal status), משך מחלת הסוכרת, סוג הטיפול, ופעילות גופנית בין המשתתפים עם וללא היפרכולסטרולמיה של LDL. יתר לחץ דם עורקי נצפה ב-11 משתתפים (3.3%; 4 בנות; גיל: 14.1 שנים [11.1-16.1]).
לסיכום, ערך מוגבר של LDL-C נצפה ב-9% מבני הנוער חולי T1D שהשתתפו במחקר, אשר נקשר גם עם הימצאותם של CVRFs אחרים. החוקרים מציינים כי קיים צורך חיוני בטיפול הניתן תחת תפיסה הוליסטית בצעירים אלו על מנת להיטיב את פרופיל הסיכון הקרדיווסקולרי שלהם.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
