בעוד שבמחקרים שנערכו עד כה הייתה התמקדות נרחבת בגורמי סיכון אינדיבידואליים לכאב (כגון דיכאון, מצב קוגניטיבי ו-BMI), תפקידם של גורמים בעלי הקשרים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים בסיכון לכאב לא נחקר במידה מספקת.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'The Journal of Pain', מטרת החוקרים הייתה לבדוק את תפקידן של קורלציות כלכליות (למשל התוצר לנפש), פוליטיות (לדוגמה ההוצאה על בריאות), תרבותיות (נורמות מצטברות ברמת המדינה) ואינדיבידואלית (למשל דיכאון) על כאב, במסגרת אנליזה שניונית.
החוקרים אספו את נתוניהם של 76,000 מבוגרים מתוך מדגם שכלל משתתפים מ-19 מדינות ברחבי אירופה. המדגם נאסף משני גלים של עוקבת ה-Study of Health, Ageing and Retirement in Europe, תוך שימוש במודלים רב-רמתיים (multilevel models) עם אינטראקציות בין הרמות מבחינת ההשפעות האינדיבידואליות וההשפעות ברמת המדינה.
מתוצאות המחקר עולה כי בנוסף לשכפול של גורמי סיכון אינדיבידואליים מבוססים (כגון דיכאון), החוקרים מראים כי רמות גבוהות יותר של דיכאון, אבחנה של כאב כרוני וקולקטיביזם, אשר מצטברים ברמת המדינה, נקשרים גם לחומרה גבוהה יותר של כאב. כמו כן, עלו עדויות לכך שההשפעות הללו ברמת המדינה ממתנות את ההשפעה של קורלציות בודדות של כאב. החוקרים מציינים כי תוצאותיהם תורמות לספרות על ידי זיהוי החשיבות של גורמים תרבותיים רחבים יותר, לצד מדדים פסיכולוגיים אינדיבידואליים של כאב.
לסיכום, תוצאות החוקרים, המתבססות על מדגם גדול ממדינות שונות, מדגימות כיצד גורמים אינדיבידואליים, פוליטיים ותרבותיים משפיעים על כאב. בנוסף לשכפול השפעות אינדיבידואליות מבוססות, החוקרים מראים כיצד גורמים תרבותיים (כלומר, קולקטיביזם) ופוליטיים (למשל, תמ"ג, הוצאות בריאות) משפיעים על ביטויי כאב אינדיבידואליים, וכיצד הגורמים התרבותיים והאינדיבידואליים מקיימים אינטראקציה זה עם זה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
