הפרשה עצמאית של קורטיזול (Autonomous Cortisol Secretion - ACS) מתגלה עבור עד 30% מהמטופלים עם ממצא אקראי בבלוטת יותרת הכליה (Adrenal Incidentalomas - AI). התוויות עכשוויות לאבחון של ACS אינן מוחלטות ואחידות. רמות נמוכות של דהידרופיאנדוסטרון סולפאט (dehydroepiandrosterone sulfate - DHEAS) מהווה סמן ביולוגי אפשרי לאבחון ACS, אך ישנן ראיות סותרות בנוגע לשימוש בו. מטרת מחקר זה הייתה להעריך ולאשש את השימוש בבדיקות סקר לצורך אבחון ACS, ולבחון את הדיוק האבחנתי של מדידת רמות DHEAS.
עוד בעניין דומה
למחקר פרוספקטיבי זה החוקרים גייסו מטופלים עם AI אשר עברו בדיקות סקר להפרשת יתר של קורטיזול מודולרי. אבחנה של ACS התבססה על רמות קורטיזול של 50 ננומול/ליטר ומעלה לאחר מבחן דיכוי עם 1 מ"ג דהקסהמטזון (Dexamethasone Suppression Test -DST) ו-DST עם מינון נמוך. כמו כן, חושבו יחסי DHEAS אופייניים לפי גיל ומין.
תוצאות המחקר הדגימו כי בעוקבת המחקר (45 נבדקים עם ACS ו-242 ללא), ה-AUC של DHEAS עמדו על 0.869 (רווח בר-סמך של 95%, 0.824-0.906) ושל יחסי DHEAS עמדו על 0.799 (רווח בר-סמך של 95%, 0.748-0.844). ערך הסף המיטבי של DHEAS לאבחון ACS עמד על 60 מיקרוגרם/ דציליטר עם רגישות של 75.6% (רווח בר-סמך של 95%, 60.5-87.1) וסגוליות של 81.4% (רווח בר-סמך של 95%, 76.4-86.5).
לערכי קורטיזול בסרום בחצות הלילה היה דיוק אבחנתי בינוני (AUC של 0.875, רווח בר-סמך של 95%, 0.831-0.911). לדיכוי רמות ACTH (adrenocorticotropic hormone; בריכוז 2.2 פיקומול/ליטר ומטה) הייתה רגישות נמוכה (55.6%), ולערכי קורטיזול חופשי באיסוף שתן למשך 24 שעות היה רגישות וסגוליות נמוכים (AUC של 0.633, רווח בר-סמך של 95%, 0.603-0.721).
בעוקבת האימות (בו נכללו 14 נבדקים עם ACS ו-45 נבדקים ללא), רגישות ערכי הסף המיטביים של DHEAS עמדה על 71.4% (רווח בר-סמך של 95%, 41.9-91.6) והסגוליות על 82.2% (רווח בר-סמך של 95%, 68-92).
מסקנת החוקרים הייתה כי מדידה בזלית יחידה של ערכי DHEAS הינה טובה לזיהוי מטופלים עם ACS. בשל יציבות המדד וקלות ביצוע הבדיקה, ניתן להשתמש ברמות DHEAS בתור בדיקת סקר לזיהוי של ACS.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
