COVID-19 בישראל

דו"ח חדש חושף: חשיפה למזהמים סביבתיים מעלה רגישות לקורונה

הממשלה לא תקצבה ולא קבעה יעדים אופרטיביים לתכנית ההיערכות למשבר האקלים - כך קובע דו"ח חדש על השפעת גורמים סביבתיים על הבריאות של משרד הבריאות והקרן לבריאות וסביבה

מדידת זיהום אוויר. אילוסטרציה

הממשלה לא תקצבה ולא קבעה יעדים אופרטיביים לתכנית ההיערכות למשבר האקלים. כך קובע דו"ח על השפעת גורמים סביבתיים על הבריאות, שחיברו משרד הבריאות והקרן לבריאות וסביבה. הדו"ח פורסם אתמול (ב'). בין ההשלכות על בריאות הציבור כתוצאה מהעיכוב ביישום התכנית: התפשטות של מחלות כתוצאה מהתחממות כדור הארץ ואירועי מזג אוויר קיצוניים.

מחברי הדו"ח "בריאות וסביבה בישראל 2020" הדגישו ש"העיכוב נוצר בשל המשבר הפוליטי והשיתוק הפרלמנטרי המתמשך, שפגעו ביישום צעדים נוספים להגנה על בריאות הציבור".

כמו כן ציינו מחברי הדו"ח שבכל שנה מתים בישראל כ-3,000 אנשים בעקבות חשיפה לגורמים סביבתיים כולל זיהום אוויר, רדון ועשן טבק סביבתי. יש עדויות לכך שחשיפה למזהמים סביבתיים מעלה את הרגישות לנגיף הקורונה ומשפיעה על חומרת התחלואה.

"שמונה חודשים לאחר פרוץ מגיפת הקורונה", נכתב בנספח לדו"ח, "עודנו לומדים את מכלול יחסי הגומלין שבין המגיפה לבין תחומים שונים בנושאי בריאות וסביבה. למשל: מהי השפעת זיהום האוויר או החשיפה לכימיקלים סביבתיים הפוגעים במערכת החיסונית ובפגיעות האזרחים לנגיף? מהי השפעתם של אלה על חומרת המחלה והסיכון לתמותה? מהי התרומה הפוטנציאלית של המגפה לעמידות לאנטיביוטיקה עקב השימוש בכימיקלים אנטי מיקרוביאליים מיותרים ומזיקים; מהי ההשפעה לאורך זמן של העבודה והלמידה מרחוק על היוממות (שימוש באמצעי תחבורה ציבוריים) וזיהום האוויר מתחבורה?".

הדו"ח הציג את התקדמות שחלה בישראל בתחומי סביבה שונים המשפיעים על הבריאות כמו איכות האוויר, עשן טבק סביבתי, איכות מי השתייה, חומרי הדברה, חומרים כימיים במזון וכימיקלים במוצרי צריכה אחרים, קרינה בלתי מייננת, שינויי אקלים וכן מגמות בתחלואה ותמותה המושפעות מהסביבה - כולל סרטן ואסתמה.

לפני שנתיים אישרה הממשלה החלטה בדבר היערכות למשבר האקלים. היא כוללת קידום תכנית שגיבש המשרד להגנת הסביבה בעניין ונוגעת לתחומים רבים, בין היתר: שיפור הניטור של נגיפים ומזיקים שעלולים להתפשט בעקבות משבר האקלים ולחולל התפרצויות של מחלות; יישום תכנית לאגירת מי שטפונות, הרחבת פעולות הייעור העירוני כדי לצמצם את השפעתם של גלי חום ממושכים והשקעה בשדרוג מבנים על פי תקן ירוק המשפר בידוד המבנים ומסייע בהתמודדות עם גלי חום.

הוחלט גם על הקמת מנהלת לתיאום בין-משרדי בכל הסוגיות הקשורות לתכנית זו, אלא שאין לה סמכות מול שאר משרדי הממשלה. ועדה לחירום ולבריאות שהוקמה במסגרת המינהלת החלה לפעול ועל סמך סקירה עולמית קבעה שהאיומים הגדולים הקשורים בבריאות האדם בהקשר של משבר האקלים הם: עלייה בתחלואה עקב עומסי חום, החמרה של מחלות כרוניות, פגיעה בביטחון התזונתי והפצת מחלות זיהומיות. המשרד להגנת הסביבה עומד לפרסם את המלצות המינהלת בדבר הפעולות הנדרשות ותיעדוף ליישומן, אבל ללא תקציב יהיה בלתי אפשרי לבצען.

סיכון בריאותי בחשיפה לחומרי הדברה

סיכון בריאותי נוסף שבו עוסק הדו"ח: חשיפה לחומרי הדברה. בשנים האחרונות הרחיבה ועדה בין-משרדית את הליך הבדיקה של חומרים כימיים שונים הנמצאים בשימוש, רבים מהם להדברת עשבים או חרקים. הוועדה המליצה על הפסקת השימוש בשמונה חומרים בשל סיכונים שונים ביניהם: פגיעה בהתפתחות של עוברים, הגברת הסיכון לחלות בסרטן וסיכון לרעילות כרונית. הוועדה החליטה לאפשר את השימוש בקוטל העשבים "גלייפוסט" בשטחים שאינם חקלאיים, אף שקיים ויכוח בנוגע לבטיחותו.

כמה חומרי הדברה להגנת הצומח יצאו משימוש אחרונה בעקבות הערכה מחדש ובכלל זה קוטל העשבים "פראקואט" הקשור למחלת פרקינסון. "כיוון שעדיין רשומים חומרי הדברה רעילים מאוד, נדרשת חקיקה להגבלת השיווק והשימוש בהם", נכתב בדו"ח.

עוד עולה מהדו"ח כי חרף המלצות קודמות שפורסמו, לא קודמה התכנית להקמת מסד נתונים לאומי על מקרי הרעלה בעקבות שימוש בחומרי הדברה ולא קודמה חקיקה הקובעת מגבלות מכירה על חומרים הידועים כרעילים במיוחד.

פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, כתב בפתח הדו"ח: "אחת התוצאות של השיתוק הפרלמנטרי ומשבר הקורונה היא הדחייה בביצוע רפורמות הנוגעות למדיניות בריאות וסביבה. בחלוף המשבר יהיה על ישראל לקדם מדיניות בנושאים חיוניים אלה ובהם הגבלת המכירה של חומרי הדברה רעילים ביותר והשימוש בהם ועדכון תקנות איכות האוויר ומי השתייה".

בהתייחסו ליוזמת משרד הכלכלה לקדם רפורמה שתפחית את הבדיקות שעוברים מוצרים מיובאים, בהתאם לתקן משרד הבריאות, כתב עוד פרופ' גרוטו בדו"ח החדש: "אם רפורמה זו לא תלווה בפיקוח ובאכיפה ממשלתית רחבה, יישומה עלול להוביל לחשיפה מוגברת של האוכלוסיה בישראל לכימיקלים מסוכנים במוצרי צריכה מיובאים".

אין הערכת סיכונים של מזהמים כימיים במי השקיה

הדו"ח מצביע על תחומים שבהם חלה בישראל התקדמות ניכרת: התפלת מים ושימוש בשפכים מטוהרים, קולחים, להשקיה. אבל אין במסמך התייחסות  לתוצאות הלוואי שיש להן השפעה שליליות על הבריאות.

המים המותפלים שמספקים כיום ליישובים השונים לא מכילים מינרליים חיוניים כמו יוד ומגנזיום, ועד עתה לא היתה התקדמות במציאת פתרון למחסור זה.

הקולחים בהם נעשה שימוש להשקיה עדיין מכילים מזהמים שלא פורקו בהליך הטיהור והם יכולים להגיע למזון  או למי השתייה. עד כה לא התבצעה הערכת סיכונים של מזהמים כימיים בקולחים. נדרש ניטור ביולוגי בהיקף נרחב כדי לגלות את רמות המזהמים אליהם נחשפים תושבי ישראל.

כן הצביע הדו"ח על כך שניכרת ירידה מסוימת בריכוזים של  חלקיקי אוזון באוויר. אבל נדרש עדכון התכנית הלאומית למניעה ולצמצום זיהום האוויר בישראל ועדכון תקנות אוויר נקי. הושגה אמנם התקדמות במדידת ריכוזי הקוטינין -  תוצר פירוק ניקוטין -  בדגימות שתן בקרב ילדים, יילודים ונשים הרות, אולם נדרשות התערבויות להפחתת החשיפה לעשן טבק סביבתי שיהיו ממוקדות באוכלוסיות בסיכון גבוה כמו החברה הערבית.

כן הושגה התקדמות בהגבלת תכולת העופרת במוצרים הבאים במגע עם מי שתייה, אך נדרש לאסוף נתונים על תרכובות פרפלואורו-אלקליות ופוליפלואורואלקליות (PFAS) במי השתייה ואימוץ תקן חדש למזהמים אלה במסגרת תקנות מי שתייה, בהתאם למדיניות החדשה באירופה.

הושגה התקדמות בביצוע סקרים על מזהמים כמו אלומיניום ופתלאטים במזון לתינוקות. נדרש סקר על דיוקסינים ותרכובות פרפלואורואלקליות ופוליפלואורו-אלקליות (PFAS) במוצרי מזון שונים.

הושגה התקדמות בדרישות להצללה בשטחים ציבוריים פתוחים בדגש על גני שעשועים, אולם לאור העלייה בצפיפות בישראל והלקחים ממשבר הקורונה, יידרש תכנון לשנים הקרובות כיצד להגדיל את כמות השטחים הציבוריים הפתוחים הירוקים בתוך הערים.

נושאים קשורים:  איכות הסביבה,  דו"ח,  קורונה,  מזהמים,  19-COVID,  משרד הבריאות
תגובות