הזמינות המוגברת של טכנולוגיות אבחון עוררה דיון סביב תועלת הבדיקה הגופנית בפרקטיקה הקלינית העכשווית. כדי לבחון מחדש את תועלתה, החוקרים בדקו את חוויות רופאי המשפחה.
עוד בעניין דומה
החוקרים, בהנחית עקרונות הפנומולוגיה, ערכו ראיונות איכותיים לעומק ובחנו את חוויות 16 רופאי משפחה מביצוע בדיקות גופניות. 7 (44%) גברים ו-9 (56%) נשים אשר הניסיון הקליני שלהם היה שונה, מ-11 (69%) איזורים עירוניים ו-5 (31%) איזורים כפריים. החוקרים הקליטו ותמללו את הראיונות, וזיהו נושאים ראשוניים באמצעות ניתוח תבניות. החוקרים עבדו בצורה רפלקסיבית, ביקרו את הפרשונויות אחד של השני על מנת ליצור ולהגיע לפרשנות סופית.
המשתתפים תיארו שני היבטים של הבדיקה הגופנית. האחד הוא הגעה לאבחון והערכת הפרוגנוזה באופן ראציונלי ואובייקטיבי. ההיבט השני הוא היענות סובייקטיבית ואינטואיטיבית למחלת המטופל אשר יוצרת מערכות יחסים בין הרופא למטופל המשחקות תפקיד בטיפול הרפואי באותו הרגע. בדיקה גופנית אפשרה לרופאים להשתמש בגופם כדי לחוות את מחלת המטופל. ביצוע בדיקה גופנית הייתה חלק בלתי נפרד להיותם רופאי משפחה היות והיא קידמה יחסי קרבה ופיתחה אמון.
הבדיקה הגופנית היא חלק מזהות רופא המשפחה. היא לא רק מוסיפה למידע האבחנתי אלא היא גם משמשת כהתערבות טיפולית כלשעצמה. בדיקה גופנית מוסיפה לטיפול שמרכזו מערכת היחסים ברפואת המשפחה.
מקור:
Kelly, M.A, et al. (2019) Annals of Family Medicine, doi: 10.1370/afm.2420