אחד הפרמטרים החשובים ביותר ליצירת תרבות ארגונית מוצלחת בכל תחום שהוא הינו מנהיגות מחויבת וחזקה התומכת בשינויים ולמידה – כל שכן, בתחום מתפתח כמו "המטופל במרכז". נשמע פשוט לביצוע? כמובן שלא!
עוד בעניין דומה
החדשות הטובות הן, שלמרות מורכבות הנושא, משרד הבריאות בישראל פועל במרץ לקידום תחום "המטופל במרכז", תוך יישום אסטרטגיות מבוססות-עובדות המתמקדות בפרמטרים קריטיים להצלחת התהליך. פעולות אלו כוללות, בין השאר, הצבת טיפול ממוקד מטופל בראש סדר העדיפויות הלאומי, יצירת חזון אסטרטגי ברור והפעלת תוכניות קונקרטיות בתחום.
כחוקר ומרצה בתחום "המטופל במרכז" ו"חווית המטופל" בפקולטה לרפואה בהרווארד אני עד מחד לאתגרים הרבים שעומדים בפני מנהלי מערכות הבריאות ברחבי העולם, ומאידך מפתח ומטמיע פתרונות חדשניים לקידום חווית מטופלים, העצמת מטופלים, ויצירת תרבות של טיפול ממוקד-מטופל.
כישראלי שלרוב עוסק במחקר בארה"ב ובעולם, התרגשתי במיוחד לפגוש חבורה של רופאים מצויינים, מוכשרים וערכיים המחוייבים להוביל ולשפר את מערכת הבריאות בישראל
בתוקף תפקידי נתקלתי בתכניות רבות שכשלו ובמספר מצומצם יותר של תכניות שהובילו להצלחה ושינוי אמיתי. המיזם המשותף של משרד הבריאות וארגון מעוז - תכנית "ענבר- עתודה ניהולית ברפואה" - שמטרתה לטפח את מנהיגי העתיד במערכת הבריאות הציבורית, הינה דוגמא מצויינת לתכנית העוסקת בבניית מנהיגות רפואית מחויבת וחזקה התומכת בשינויים ולמידה; כזאת שהכרחית לקידום תרבות אירגונית של טיפול ממוקד מטופל בארץ.
לפני מספר חודשים זכיתי לארח בבוסטון את עמיתי מחזור א' של תכנית "ענבר". כישראלי שלרוב עוסק במחקר בארה"ב ובעולם, התרגשתי במיוחד לפגוש חבורה של רופאים מצויינים, מוכשרים וערכיים המחוייבים להוביל ולשפר את מערכת הבריאות בישראל. העמיתים הגיעו ללמוד ממערכות בינלאומיות על נושאים רלוונטים למערכת הבריאות בארץ ככלל, ועל אודות תחום "המטופל במרכז" בפרט.
במסגרת הביקור, עמיתי התכנית נפגשו עם מומחים עולמיים בתחום ונחשפו לתפיסות עדכניות ותכניות טיפוליות מתקדמות. המפגשים הללו כללו הרצאות פרונטליות, דיונים קבוצתיים, עבודה אינטראקטיבית בקבוצות וכן סיורים מודרכים במספר בתי חולים המשתייכים לאוניברסיטת "הרווארד".
בכדי שנוכל לבחון ולהעריך את האסטרטגיה והפעולות של משרד הבריאות לקידום התחום הנדון, כדוגמת תכנית "ענבר", עלינו להבין מהו המצב הנוכחי של מערכות הבריאות בעולם בתחום "המטופל במרכז", כולל החסמים וההזדמנויות, ומהם העקרונות הבסיסיים לקידום תרבות ארגונית בתחום.
כפי שרבים כבר יודעים, בשנים האחרונות הפכה חוויית המטופל והצבתו במרכז למרכיב מוביל בשיח של מערכות הבריאות בארץ ובעולם. שיח זה מדגיש את החשיבות של התפיסות, הציפיות וצרכי המטופל, ושילובם בתהליך קבלת ההחלטות. מחקרים מראים, כי יישום גישה זו מוביל במקרים רבים לשביעות רצון גבוהה של מטופלים, שיפור בתוצאים הקליניים, עלייה ביעילות שירותי הבריאות ועוד.
למרות הרצון של נותני שירותי הבריאות להטמיע טיפול ממוקד מטופל בארגונם ולשפר את חווית המטופלים ושביעות רצונם, מחקרים מראים כי ארגונים רבים עדיין נתקלים באתגרים משמעותיים
הממצאים הללו, השימוש הגובר בסקרי חווית המטופל ותיגמול ארגונים רפואיים בהתאם למצבם בסקרים, הובילו ארגוני בריאות רבים ברחבי העולם לאמץ את גישת "המטופל במרכז".
למרות הרצון של נותני שירותי הבריאות להטמיע טיפול ממוקד מטופל בארגונם ולשפר את חווית המטופלים ושביעות רצונם, מחקרים מראים כי ארגונים רבים עדיין נתקלים באתגרים משמעותיים וחלקם אף מודים בכישלונם. בסדרת מחקרים שביצעתי בבתי חולים ובקהילה במספר מדינות (ביניהן ישראל), נמצאו פערים משמעותיים בין הרצוי למצוי, הן ברמת הקלינאים והן ברמת הנהלות האירגונים.
לדוגמה, רק 19% מאנשי הצוות הרפואי סברו שקיבלו הכשרה הולמת כדי להתמודד עם ציפיות המטופלים וחוויתם, רק 9% מאנשי הצוות הרפואי ציינו כי במחלקתם ישנה תכנית מובנית לשיפור חווית המטופלים, רק שליש מאנשי הצוות קיבלו משוב מהנהלת הארגון לגבי רמת שביעות הרצון המטופלים במהלך השנה ו-85% מאנשי הצוות הרפואי סברו שעל הנהלת הארגון לקחת חלק פעיל יותר בשיפור חווית המטופלים.
חשוב לציין, שישנם מספר עקרונות מוכחים לקידום תרבות ארגונית בה המטופל במרכז. העקרונות הללו כוללים: מנהיגות מחויבת וחזקה התומכת בשינויים ולמידה, חזון אסטרטגי ברור, יצירת תחושת דחיפות, פיתוח תכניות הכשרה עבור סטודנטים והצוות המטפל, בניית צוות ייעודי להובלת התחום, יצירת תכניות התערבות קונקרטיות, מעורבות פעילה של מטופלים ומשפחותיהם בתהליכים לשיפור השירות, מדידה רציפה של חווית המטופלים ומתן משוב לצוות המטפל, הקצאת משאבים הדרושים לתהליך ההטמעה ומתן אחריות ותמריצים.
כמי שעוסק מדי יום בחקר המגמות וההתערבויות בתחום "המטופל במרכז" ובקביעת מדיניות, החשיפה לאסטרטגיה של משרד הבריאות בישראל, וספציפית לתכנית "ענבר" (להגשת מועמדות למחזור ג' של התכנית, לחצוו כאן), גורמת לי להאמין שאנחנו בדרך הנכונה ליצירת תרבות אירגונית של טיפול ממוקד מטופל בארץ, מה שיכול לתת לכולנו הרבה תקווה.
ד"ר רונן רוזנבלום, פרופסור (Assistant Professor) בפקולטה לרפואה באוניברסיטת הרווארד בבוסטון, הנו קובע מדיניות, מנהל, חוקר ומרצה בתחום הבריאות. בנוסף, הוא מנהל יחידת יזמות וחדשנות, וכן נושא משרה בצוות ההנהלה הבכירה של המרכז לבטיחות המטופל ב-Brigham and Women's Hospital. ד"ר רוזנבלום הנו מומחה עולמי בתחומי "המטופל במרכז", "חווית המטופל והעצמתו" ומערכות מידע רפואיות. מחקריו, הרצאותיו ותרומותיו בתחומים הללו זכו להכרה רחבה בארה"ב ובעולם. בין יתר עיסוקיו, הוא מעורב בתהליכי קביעת מדיניות בארגונים לאומיים ובינלאומיים, ביניהם ארגון הבריאות העולמי (WHO). ד"ר רוזנבלום מלמד בפקולטה לרפואה ובפקולטה לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד, וכן מעביר קורס קיץ בפקולטה לבריאות הציבור באוניברסיטת תל-אביב.