דעות

תכנית "ענבר" - הדרך הנכונה לשים את המטופל הישראלי במרכז

המיזם המשותף של משרד הבריאות וארגון מעוז - תכנית "ענבר- עתודה ניהולית ברפואה" - שמטרתה לטפח את מנהיגי העתיד במערכת הבריאות הציבורית, הינה דוגמא מצויינת לתכנית העוסקת בבניית מנהיגות רפואית מחויבת וחזקה התומכת בשינויים ובלמידה

אחד הפרמטרים החשובים ביותר ליצירת תרבות ארגונית מוצלחת בכל תחום שהוא הינו מנהיגות מחויבת וחזקה התומכת בשינויים ולמידה – כל שכן, בתחום מתפתח כמו "המטופל במרכז". נשמע פשוט לביצוע? כמובן שלא!

החדשות הטובות הן, שלמרות מורכבות הנושא, משרד הבריאות בישראל פועל במרץ לקידום תחום "המטופל במרכז", תוך יישום אסטרטגיות מבוססות-עובדות המתמקדות בפרמטרים קריטיים להצלחת התהליך. פעולות אלו כוללות, בין השאר, הצבת טיפול ממוקד מטופל בראש סדר העדיפויות הלאומי, יצירת חזון אסטרטגי ברור והפעלת תוכניות קונקרטיות בתחום.

כחוקר ומרצה בתחום "המטופל במרכז" ו"חווית המטופל" בפקולטה לרפואה בהרווארד אני עד מחד לאתגרים הרבים שעומדים בפני מנהלי מערכות הבריאות ברחבי העולם, ומאידך מפתח ומטמיע פתרונות חדשניים לקידום חווית מטופלים, העצמת מטופלים, ויצירת תרבות של טיפול ממוקד-מטופל.

כישראלי שלרוב עוסק במחקר בארה"ב ובעולם, התרגשתי במיוחד לפגוש חבורה של רופאים מצויינים, מוכשרים וערכיים המחוייבים להוביל ולשפר את מערכת הבריאות בישראל

בתוקף תפקידי נתקלתי בתכניות רבות שכשלו ובמספר מצומצם יותר של תכניות שהובילו להצלחה ושינוי אמיתי. המיזם המשותף של משרד הבריאות וארגון מעוז - תכנית "ענבר- עתודה ניהולית ברפואה" - שמטרתה לטפח את מנהיגי העתיד במערכת הבריאות הציבורית, הינה דוגמא מצויינת לתכנית העוסקת בבניית מנהיגות רפואית מחויבת וחזקה התומכת בשינויים ולמידה; כזאת שהכרחית לקידום תרבות אירגונית של טיפול ממוקד מטופל בארץ.

לפני מספר חודשים זכיתי לארח בבוסטון את עמיתי מחזור א' של תכנית "ענבר". כישראלי שלרוב עוסק במחקר בארה"ב ובעולם, התרגשתי במיוחד לפגוש חבורה של רופאים מצויינים, מוכשרים וערכיים המחוייבים להוביל ולשפר את מערכת הבריאות בישראל. העמיתים הגיעו ללמוד ממערכות בינלאומיות על נושאים רלוונטים למערכת הבריאות בארץ ככלל, ועל אודות תחום "המטופל במרכז" בפרט.

במסגרת הביקור, עמיתי התכנית נפגשו עם מומחים עולמיים בתחום ונחשפו לתפיסות עדכניות ותכניות טיפוליות מתקדמות. המפגשים הללו כללו הרצאות פרונטליות, דיונים קבוצתיים, עבודה אינטראקטיבית בקבוצות וכן סיורים מודרכים במספר בתי חולים המשתייכים לאוניברסיטת "הרווארד".

בכדי שנוכל לבחון ולהעריך את האסטרטגיה והפעולות של משרד הבריאות לקידום התחום הנדון, כדוגמת תכנית "ענבר", עלינו להבין מהו המצב הנוכחי של מערכות הבריאות בעולם בתחום "המטופל במרכז", כולל החסמים וההזדמנויות, ומהם העקרונות הבסיסיים לקידום תרבות ארגונית בתחום.

כפי שרבים כבר יודעים, בשנים האחרונות הפכה חוויית המטופל והצבתו במרכז למרכיב מוביל בשיח של מערכות הבריאות בארץ ובעולם. שיח זה מדגיש את החשיבות של התפיסות, הציפיות וצרכי המטופל, ושילובם בתהליך קבלת ההחלטות. מחקרים מראים, כי יישום גישה זו מוביל במקרים רבים לשביעות רצון גבוהה של מטופלים, שיפור בתוצאים הקליניים, עלייה ביעילות שירותי הבריאות ועוד.

למרות הרצון של נותני שירותי הבריאות להטמיע טיפול ממוקד מטופל בארגונם ולשפר את חווית המטופלים ושביעות רצונם, מחקרים מראים כי ארגונים רבים עדיין נתקלים באתגרים משמעותיים

הממצאים הללו, השימוש הגובר בסקרי חווית המטופל ותיגמול ארגונים רפואיים בהתאם למצבם בסקרים, הובילו ארגוני בריאות רבים ברחבי העולם לאמץ את גישת "המטופל במרכז".

למרות הרצון של נותני שירותי הבריאות להטמיע טיפול ממוקד מטופל בארגונם ולשפר את חווית המטופלים ושביעות רצונם, מחקרים מראים כי ארגונים רבים עדיין נתקלים באתגרים משמעותיים וחלקם אף מודים בכישלונם. בסדרת מחקרים שביצעתי בבתי חולים ובקהילה במספר מדינות (ביניהן ישראל), נמצאו פערים משמעותיים בין הרצוי למצוי, הן ברמת הקלינאים והן ברמת הנהלות האירגונים.

לדוגמה, רק 19% מאנשי הצוות הרפואי סברו שקיבלו הכשרה הולמת כדי להתמודד עם ציפיות המטופלים וחוויתם, רק 9% מאנשי הצוות הרפואי ציינו כי במחלקתם ישנה תכנית מובנית לשיפור חווית המטופלים, רק שליש מאנשי הצוות קיבלו משוב מהנהלת הארגון לגבי רמת שביעות הרצון המטופלים במהלך השנה ו-85% מאנשי הצוות הרפואי סברו שעל הנהלת הארגון לקחת חלק פעיל יותר בשיפור חווית המטופלים.

חשוב לציין, שישנם מספר עקרונות מוכחים לקידום תרבות ארגונית בה המטופל במרכז. העקרונות הללו כוללים: מנהיגות מחויבת וחזקה התומכת בשינויים ולמידה, חזון אסטרטגי ברור, יצירת תחושת דחיפות, פיתוח תכניות הכשרה עבור סטודנטים והצוות המטפל, בניית צוות ייעודי להובלת התחום, יצירת תכניות התערבות קונקרטיות, מעורבות פעילה של מטופלים ומשפחותיהם בתהליכים לשיפור השירות, מדידה רציפה של חווית המטופלים ומתן משוב לצוות המטפל, הקצאת משאבים הדרושים לתהליך ההטמעה ומתן אחריות ותמריצים.

כמי שעוסק מדי יום בחקר המגמות וההתערבויות בתחום "המטופל במרכז" ובקביעת מדיניות, החשיפה לאסטרטגיה של משרד הבריאות בישראל, וספציפית לתכנית "ענבר" (להגשת מועמדות למחזור ג' של התכנית, לחצוו כאן), גורמת לי להאמין שאנחנו בדרך הנכונה ליצירת תרבות אירגונית של טיפול ממוקד מטופל בארץ, מה שיכול לתת לכולנו הרבה תקווה.

ד"ר רונן רוזנבלום, פרופסור (Assistant Professor) בפקולטה לרפואה באוניברסיטת הרווארד בבוסטון, הנו קובע מדיניות, מנהל, חוקר ומרצה בתחום הבריאות. בנוסף, הוא מנהל יחידת יזמות וחדשנות, וכן נושא משרה בצוות ההנהלה הבכירה של המרכז לבטיחות המטופל ב-Brigham and Women's Hospital. ד"ר רוזנבלום הנו מומחה עולמי בתחומי "המטופל במרכז", "חווית המטופל והעצמתו" ומערכות מידע רפואיות. מחקריו, הרצאותיו ותרומותיו בתחומים הללו זכו להכרה רחבה בארה"ב ובעולם. בין יתר עיסוקיו, הוא מעורב בתהליכי קביעת מדיניות בארגונים לאומיים ובינלאומיים, ביניהם ארגון הבריאות העולמי (WHO). ד"ר רוזנבלום מלמד בפקולטה לרפואה ובפקולטה לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד, וכן מעביר קורס קיץ בפקולטה לבריאות הציבור באוניברסיטת תל-אביב.

נושאים קשורים:  דעות,  תכנית "ענבר",  המטופל במרכז,  לימודים,  משרד הבריאות,  ארגון "מעוז",  אוניברסיטת הרווארד
תגובות
24.04.2017, 21:02

מבקשת להזכיר את ד"ר חגי קדם ז"ל שלחם באומץ ובכל כוחותיו להטמיע את תפיסת המטופל במרכז. הוא תבע התייחסות מכבדת גם במימד האנושי וגם בהקצאת טיפולים תרופתיים שיש הגיון רפואי לתיתם.

בוקר טוב. עד כה ברורה לי התאוריה!
מה שלא ברור לי איך בע"ה התכנית תבוא לידי ביטוי בשטח? מעניין לדעת!!
מכובדיי! הואילו בטובכם והצטנעו טיפה ורדו לעולם האמתי. למחלקות!!! האשפוז!! בשעות השיא של הבוקר וראו במו עינכם!! מי באמת מופקד על שמת המטופל במרכז? מי באמת מטפל וסועד? מי ראשון מדבר עם החולים? מי מתייחס אליהם? מי עונה לפעמון? מי מגיש להם ארוחת צהריים ומאכיל אותם? מי מתריע ראשון על אודם בעכוז? או פריחה בגב ובמפשעה? מי מדווח ראשון על חולה מתקשה לנשום? מי טרם הטיל את מימיו לתרבית? מי ראשון פגש את בני המשפחה?? ומי זאת שתרוקן את האוגר ותזמין כביסה נקייה?
שמעתם על "עם" הנקרא "כוחות עזר" שמעתם על השמות? רינה, אורטל, רחל, ציפי ובלה? שמעתם על אדיב, אולגה, היבה, והודייה? אלו הבנות/ים הניגשות/ים בשעה 07:00 בבוקר! על הבוקר!! "למטופל במרכז שלכם" ומגישות לו את העזרה הכי מתבקשת אבל הכי.. הכי.. "אבא'לה בוא נוריד אותך לנוחיות", "בואי נחליף לך את הסטומה במקלחת", "אושיב אותך נוח כדי שתאכל כמו בן אדם", "עכשיו נחליף לך את המכנסון הוא ספוג", "אוליי תרד לכורסא. לא טוב כול הזמן במיטה"
חנונות ורחומות, יפות עם השער האסוף והאיפור המינמאלי! הידיים עם הכפפות דרוכות לכול קריאה!! כוס הקפה שלהן שהתכוונו לשתות חם אך נהיה "אייס"
כוחות העזר.. רבותיי! הם אלו המופקדים באמת על חווית "המטופל במרכז" כי על המטופל במרכז שוקדים אתם וכותבים בעתודות המצוחצחות שלכם אי שם! אחרות בפנימיות והכירורגיות כבר הספיקו "לקלח, לנגב ולהלביש לו פיג'מה נקייה יושב לו בכורסא מצוחצח ונינוח כי סיפקו לו את הצורך הכי בסיסי אליו הוא זקוק "היגיינה""
לא מזלזלת חלילה "כולכם עלה ראסי מן פוק" אבל גם כואבת מאוד! עצובה כי ידי אינה משגת!
כוחות עזר ניגשים אישית ועל בסיס יומיומי! מלינות על הקושי העצום אליו הן נקלעות/ים, על ההדרה וחוסר ההערכה! על כאבי הגב שלהן! על התנאים ולאו דווקא על השכר!! שלא תבינו שהבעיה היא רק "כסף"
אולי בבקשה!! שנו את הכותרת ורשמו "כוחות העזר במרכז" נשמע טוב למעוז ולענבר? כתבתם על דבר כזה בסורבון סליחה בהרווארד!!
הון אנושי מוערך אתם "כוחות העזר" היו משוכנעים שאכן כך אתם!
אוהבת!
סאאידה סדיק

אנונימי/ת
27.04.2017, 23:24

תגובה יפה.
בסך הכל, יש לומר, לכל אחד מהעובדים במערך בית החולים יש את ה"מטופל במרכז" שלו. לכולנו תפקיד חשוב בטיפול בחולה, ולכל אחד מאיתנו יש הרבה מה ללמוד, איש איש בתחומו.
אין ספק שאנשי כוח העזר עובדים - בדר"כ עובדות - קשה מאד, ולא תמיד מתוגמלות בהתאם. ישר כוח.

אנונימי/ת
28.04.2017, 09:42

סאאידה, כרגיל.... מלכה!

18.07.2017, 09:34

היי, סאאדיה.
עקרונית, הצדק איתך, אך ישנם כמה אי דיוקים חמורים בתגובה שלך למאמר.
1. ממתי זה כוחות עזר אחראיות לבדיקת מצב העור במטופלים, להחלפת סטומה, ובמיוחד- לשיחות עם המשפחות ולקיחת תרביות ??? האין אלו אחיות ורופאים ???
2. גישת המטופל במרכז פר הגדרה אינה עוסקת בטיפול פרטני מול חולה מסויים (נכון, שזה אבסורדי, אך עובדה!) אלא בארגון שירותי הבריאות והרפואה ברמת המדיניות. זה נכון כי גישת המטופל המרכז נועדה להתאמת שירותי הבריאות לצרכיו האמיתים של החולה, ואלה מאותרים ומנותרים על הצד הטוב ביותר על- ידי המטפלים "ליד מיטת החולה". ואולם, הגישה נועדה בעיקר להתגבר על פיצול השירותים במערך הבריאות, המתבטא בריבוי מטפלים באותו החולה ובחוסר התקשורת בינהם.
בכדי להבין טוב יותר את המושג, תקראי את דו"ח מחקר מלווה של המטופל במרכז - המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות: http://www.israelhpr.org.il/h/1/&mod=download&me_id=2357