השימוש ב-levothyroxine לטיפול בתת-פעילות בלוטת התריס סאב-קלינית הינו שנוי במחלוקת. מחקר חדש בוצע במטרה לקבוע אם levothyroxine מספק יתרונות קליניים בקרב קשישים עם מצב זה.

המחקר היה מחקר כפול סמיות, אקראי, מבוקר פלצבו, בעל קבוצות מקבילות, שכלל 737 מבוגרים מעל גיל 65 עם תת-פעילות בלוטת התריס סאב-קלינית מתמשכת (רמות Thyrotropin 4.60 עד 19.90 mlU לליטר; רמות free thyroxine בתוך הטווח).

סך הכל, 368 מטופלים חולקו לקבלת levothyroxine (במינון התחלתי של 50 מיקרוגרם ליום, או 25 מיקרוגרם אם משקל הגוף נמוך מ-50 ק"ג או המטופל סובל ממחלת לב כלילית), עם התאמת המינון לפני רמות Thyrotropinי. 369 מטופלים חולקו לקבלת פלצבו או התאמת מינון דמה.

שני התוצאים הראשוניים היו שינוי בניקוד תסמיני תת פעילות בלוטת התריס וניקוד עייפות בשאלוני איכות חיים הקשורים לתירואיד לאחר שנה (טווח כל מדד 0-100, ניקוד גבוה יותר מצביע על יותר תסמינים או עייפות, בהתאמה; הבדל מינימאלי למשמעות קלינית - 9 נקודות).

הגיל הממוצע של המטופלים היה 74.4 שנים ו-396 היו נשים (53.7%). ממוצע (סטיית תקן) רמות ה-Thyrotropin היה 6.40 ± 2.01 mlU לליטר בבסיס. לאחר שנה, הרמות ירדו ל-5.48 mlU לליטר בקבוצת הפלצבו, בהשוואה ל-3.63 mlU לליטר בקבוצת הטיפול (p<0.001), עם מינון חציוני של 50 מיקרוגרם.

לא נמצא הבדל משמעותי בממוצע השינוי לאחר שנה בניקוד תסמיני תת פעילות בלוטת התריס (0.2 ± 15.3 בקבוצת הפלצבו ו-0.2 ± 14.4 בקבוצת הטיפול; הבדל בין הקבוצות 0.0; 95%CI -2.0-2.1) או במדד העייפות (3.2 ± 17.7 בהשוואה ל-3.8 ± 18.4, בהתאמה; הבדל בין הקבוצות 0.4; 95%CI -2.1-2.9). לא נמצא אף יתרון לטיפול במדידות תוצאים משניים. לא היו יותר תופעות לוואי רציניות שנרשמו כדורשות התייחסות מיוחדת.

מסקנת החוקרים הייתה, כי Levothyroxine לא סיפק יתרון טיפול בקרב קשישים עם תת פעילות בלוטת התריס סאב-קלינית.

מקור:
Stott DJ, Rodondi N, Kearney PM, Ford I, Westendorp RG, Mooijaart SP, Sattar N, Aubert CE, Aujesky D, Bauer DC, Baumgartner C. Thyroid Hormone Therapy for Older Adults with Subclinical Hypothyroidism. New England Journal of Medicine. 2017 Apr 3.