פחות ממחצית מהציבור בישראל סבורים כי יקבלו את הטיפול המתאים ממערכת הבריאות הציבורית במקרה של מחלה קשה; כך עולה מממצאי הסקר השנתי של "מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל" שהתפרסמו הבוקר.

לפי הסקר,  שיעור ניכר מהציבור פונה לביטוחים הפרטיים ולעתים גם משלם כסף "מתחת לשולחן" כדי לקדם עניינים במערכת הציבורית. בנוסף, רבים מבעלי ההכנסות הנמוכות שהם חולים כרוניים מוותרים על תרופות ושירותים רפואיים הכרחיים לבריאותם, בגלל מחיריהם. קצת יותר מרבע (27%) מהנשאים דיווחו בסקר כי ויתרו על טיפול רק בגלל זמן המתנה ממושך.

הסקר, בניהולם של ד"ר שולי ברמלי־גרינברג, תמר מדינה־הרטום ואלכסיי בלינסקי, נועד לעקוב אחר שביעות הרצון של הציבור מתפקודן של מערכת הבריאות וקופות החולים ומתקיים כבר 22 שנה. המדגם כולל 2,513 גברים ונשים ומייצג את האוכלוסייה הבוגרת. הסקר נערך באוגוסט-דצמבר 2016 בשלוש שפות - עברית, ערבית ורוסית.

השנה נשאלו המרואיינים לראשונה אם הרגישו צורך ב-5 השנים האחרונות, לשלם "תשלום לא פורמלי באופן דיסקרטי" כדי לקבל שירותי בריאות מועדפים. התוצאה: 6% ענו כן

השנה נשאלו המרואיינים לראשונה אם הרגישו צורך ב-5 השנים האחרונות לשלם "תשלום לא פורמלי באופן דיסקרטי" כדי לקבל שירותי בריאות מועדפים. התוצאה: 6% ענו כן, ו–1% סירבו לענות. עורכי הסקר העירו בהקשר לכך: "מכיוון שהשאלה הופנתה לכלל האוכלוסייה ולא רק למי שנפגש בצורה משמעותית עם מערכת הבריאות, יש להניח כי האומדן גבוה יותר בקרב אלו הנפגשים עם המערכת".

לאחר בחינת משתני הרקע נמצא בסקר, כי בקרב אלו שעברו ניתוח, יש סיכוי של פי 2.2 יותר מאחרים לדווח על כך שהרגישו צורך שכזה. נמצא גם הבדל מובהק על-פי אזור המגורים: 9% מבין המתגוררים באזור ירושלים דיווחו על צורך שכזה, לעומת 6% בחיפה ובצפון, 4.5% בתל אביב והמרכז ו-4% בבאר שבע ובדרום.

עוד העלה הסקר, כי קיימת הכבדה ביורוקרטית משמעותית על המטופלים ועל רופאי המשפחה: 90% מהנשאלים דיווחו כי פנו לרופא משפחה בשנה האחרונה, אך 35% דיווחו שהביקור האחרון היה רק לצורך קבלת אישורים ומילוי טפסים, ללא צורך בבדיקה רפואית. התופעה בולטת במיוחד בגילים המבוגרים יותר: 50% מבני 65 ומעלה ענו שהביקור היה למטרות אלה.

הסקר מצא גם, כי השימושים ברפואה יועצת (התייעצות עם רופא מומחה) במערכת הציבורית גבוהים מכפי שהיו לפני שנתיים: כמחצית מהמרואיינים דיווחו שביקרו אצל רופא יועץ דרך הקופה בשלושה החודשים האחרונים. עם זאת, שיעור הפונים לרופא יועץ פרטי ירד מ–26% בסקר הקודם ל–19%.

מבחינת זמני המתנה, 26% דיווחו כי משך ההמתנה בתור לרופא יועץ דרך הקופה היה יותר מחודש. 21% דיווחו על המתנה של שבועיים עד חודש. 68% דיווחו שהמתינו עד שבועיים לרופא מקצועי. לדברי עורכי הסקר, מדובר בחלון הזמן שבו הרפואה הציבורית מאבדת מטופלים לטובת הרפואה הפרטית: 27% דיווחו על ויתור בגלל זמני המתנה. כ-70% מבין המוותרים, דיווחו שוויתרו כליל על רופא יועץ ו–28% מהם פנו לרופא פרטי.

שביעות הרצון הכללית בציבור מקופות החולים על פי הסקר היא 89%. הקופה עם שיעור שביעות הרצון הגבוה ביותר היא "מכבי", עם 93%. עם זאת, רק 44% מהנשאלים הביעו בטחון שיקבלו בקופה את הטיפול הטוב והמועיל ביותר למצבם הבריאותי. 31% בטוחים או בטוחים מאוד שיוכלו להרשות לעצמם את הטיפול שיזדקקו. מבוטחי "כללית" מובילים בסעיף זה: 48% בטוחים שיקבלו בה את הסיוע הדרוש.

שר הבריאות יעקב ליצמן הגיב על הממצאים: "הנתונים משקפים את תמונת המצב במערכת הבריאות. מצד אחד רואים את שביעות הרצון הגבוהה מקופות החולים, ומצד שני - את הצורך בהמשך חיזוק המערכת הציבורית. הנתונים מביאים לידי ביטוי את הפעולות שעשינו לטובת המערכת. אני שמח על הירידה שחלה בשיעור החולים הכרוניים המוותרים על תרופות. אמשיך לקדם את הרפורמות במערכת הבריאות במדיניות חברתית לרווחת אזרחי ישראל".