לאחרונה נדונה במשולש של מערכות הבריאות-משפט-תקשורת סוגיה עקרונית: האם בית חולים חייב להיות מנוהל על ידי רופא, או שאולי יש לאפשר למנהל שאינו רופא לעמוד בראש המערכת?
עוד בעניין דומה
התואר שלי, כרופא וסגן מנהל בית חולים, עשוי לגרום לקוראים לקבוע שעמדתי ברורה מראש, אבל מעבר לכל התארים אני אזרח ישראלי, והמניע העיקרי לעשייה שלי בכל השנים ולדעתי של מרבית מחברי, הינה טובת אזרחי המדינה וזכותם לרפואה טובה ומכובדת.
"מערכת הבריאות בישראל בונה לעצמה מאגר של רופאים-מנהלים הלומדים בצורה מוסדרת את תחום הניהול הרפואי"
נראה נכון להתחיל במספר עובדות על מערכת הבריאות הישראלית. מזה כ-15 שנים ההוצאה שלנו לבריאות היא כ-7.5% מהתמ״ג. לנתון זה, הנחשב כהצלחה אדירה של היושבים על הקופה הציבורית לדורותיהם, משמעות רבה המתבטאת בחוסר משאבים קיצוני ומתמשך.
במערכת הבריאות בישראל חסרות אלפי מיטות אשפוז לסוגיהן, חסרים תקני רופאים וסיעוד ואין תקינה כלל במרבית תחומי הרפואה הנלווים.
למרות שמערכת הבריאות הישראלית ממוקמת בכל מדדי התשומות בתחתית הרשימה בהשוואה לכל מדינות העולם המערבי, תוצאי המערכת, כגון תוחלת החיים ותמותת תינוקות, הינם בין הגבוהים בעולם. מערכת הבריאות הישראלית היא ללא ספק אחת ממערכות הבריאות היעילות בעולם והיא נחשבת כ״פלא״ מקצועי וניהולי.
"משרד הבריאות השכיל לעשות ולפני כשנתיים פתח את תוכנית ״ענבר״, תוכנית ארצית לאיתור רופאות ורופאים מצטיינים"
ניהול מערכות בריאות הוא מקצוע המצריך הכשרה וניסיון. תנאי בסיסי לניהול בית חולים הוא ידע בטיפול במשאב האנושי והבנה עמוקה בכלכלת בריאות. מתוך תובנה זו, קיימת בישראל מזה כעשרים שנה התמחות במינהל רפואי הכוללת שנתיים הכשרה מקצועית ייעודית. למסלול התמחות זה יכולים לגשת רק רופאים מומחים שבנוסף למומחיותם הרפואית השלימו תואר שני במינהל עסקים או בניהול מערכות בריאות.
בתום תקופת ההכשרה, שיחד עם בית הספר לרפואה נמשכת כ-14 שנה, יש לעמוד במבחנים קשים בכתב ובעל פה, אירוע מאתגר לכל אחד שחווה זאת. באופן ייחודי, מערכת הבריאות בישראל בונה לעצמה מאגר של רופאים-מנהלים הלומדים בצורה מוסדרת את תחום הניהול הרפואי.
תהליך זה, שהחל לפני שנים בבתי החולים הממשלתיים, חייב להימשך ולהיות מוטמע בכל המערכת. משרד הבריאות השכיל לעשות ולפני כשנתיים פתח את תוכנית ״ענבר״, תוכנית ארצית לאיתור רופאות ורופאים מצטיינים המוכשרים כעתודה הניהולית של מערכת הבריאות הישראלית.
כל מנהלי בתי החולים מתמודדים מדי יום עם הדילמה שבין מתן רפואה איכותית אך יקרה לבין חוסר במשאבים. ברור שהעברת ניהול בתי החולים למנהלים אשר בראש מעייניהם יהיה השיקול הכלכלי תיפגע במטופלים.
המגמה במדינות המתקדמות ביותר בעולם היא להחזיר את ניהול בתי החולים לידי רופאים. כך קורה באנגליה, באוסטרליה, בניו זילנד ובבתי חולים מרכזיים בארה״ב.
למען דור העתיד של אזרחי ישראל, חשוב שמי שינהיג את מערכת הבריאות הישראלית יהיו רופאים - מנהלים שהוכשרו ליד מיטת החולה ושיש להם את היכולת לשלב בין רפואה טובה לבין חמלה ותחשיבים כלכליים.