חדשות

"איני עוסק ברפואה פרטית כבר שנים; חייב להיות איזון בין הרפואה הפרטית לציבורית"

כך אומר בראיון ל"דוקטורס אונלי" פרופ' אליעזר שלו, שיקבל ב-28 במארס את אות מפעל החיים של משרד הבריאות

פרופ' אליעזר שלו (צילום: פרטי)

"הגישה הרווחת לפיה הפריפריה היא אזור בעייתי נמצאת לצערי בעיקר בראשם של חלק מהאנשים, אבל לא בחיים האמיתיים. אני לא קיבלתי ולא מקבל את הגישה הזאת"; כך אומר פרופ’ אליעזר שלו, שיקבל ב-28 במארס בטקס מיוחד בכנסת את אות מפעל חיים ברפואה מידי שר הבריאות, יעקב ליצמן.

פרופ’ שלו מכהן כיום כסגן נשיא לנושאים אקדמיים בשלוחת הטכניון בסין (Guangdong Technion Israel Institute of Technology), לאחר שבדצמבר האחרון סיים את כהונתו כדיקן הפקולטה לרפואה בטכניון בחיפה. בנוסף, הוא משמש בהתנדבות כיו"ר המועצה הלאומית לרפואת נשים, יילודים וגנטיקה, ממשיך לסייע בנושאי מחקר במרכז הרפואי "העמק" בעפולה ופועל להקמת רשות מחקר בבית החולים.

בין תפקידיו הציבוריים הבולטים של פרופ' שלו היו יושב הראש הנבחר הראשון של החברה לאולטרה-סאונד מיילדותי ויו"ר החברה הישראלית למיילדות, גניקולוגיה ופריון של ההסתדרות הרפואית. מחקריו הקליניים התמקדו באבחון ובטיפול בעוברים ובשיטות לטיפולי הפריה חוץ-גופית. מחקרו הבסיסי, שבו הוא עוסק עד היום, שופך אור על הבנת מנגנונים של השתרשות העובר, תחילת הלידה ותהליך יצירת הביציות.

"אני לא מקבל את ההקשרים הקלישאתיים המתלווים אוטומטית למלהה פריפריה...  יש בכך מידה של התנשאות"

בראיון ל"דוקטורס אונלי" לקראת הענקת האות, סיפר פרופ’ שלו: "אני יליד עפולה, בירת עמק יזרעאל. נשארתי לעבוד בעמק מתוך בחירה. אני קשור למקום ורוב חיי התנהלו כאן. התמחיתי כרופא צעיר בבית החולים 'העמק', ולאחר שנה שבה נקראתי לסייע בהקמת יחידת אולטרה-סאונד מיילדותי ב'שיבא', חזרתי ל'העמק". מסוף 1989 ועד 2016 ניהלתי את חטיבת הנשים והיולדות בבית החולים".

כיצד ומתי החלטת להתמסר לתחום רפואי זה דווקא?

"חשבתי בכלל להתמסר לכירורגיה כללית אבל כשהגעתי לבית החולים 'העמק' עזבו את המחלקה הכירורגית גם מנהל המחלקה פרופ’ שמואל ניסן ז"ל יחד עם פרופ’ עמרי לרנאו, שעברו ל'הדסה', ופרופ’ אדי בר מאור ז"ל, שעבר ל'רמב"ם'. במהלך הסטאז' נחשפתי למקצוע רפואת הנשים - ראיתי את רוחב היריעה של המקצוע ואת הפוטנציאל הרפואי והמחקרי הטמון בו.

"התחלתי ברפואת האם והעובר, שכן המקצוע היה אז בחיתוליו. בהמשך עברתי לעסוק גם בנושא פריון, כירורגיה אנדוסקופית ומחקר בסיסי. בראיה לאחור, לא הייתי משנה דבר מההחלטות שלי לגבי המקצוע".

אתה מוגדר כרופא בפריפריה ובית החולים שבו עבדת הוא בית חולים פריפריאלי. כיצד אתה מתייחס לכך?
"אני לא מקבל את ההקשרים הקלישאתיים המתלווים אוטומטית למלה פריפריה, כפי שמתייחסים אל מי שמתגורר וקשר את חייו לאזור המרוחק 100 ק"מ מתל-אביב. יש בכך מידה של התנשאות מצד מי שמתגורר במרכז הארץ. יש אין ספור דוגמאות לכך שכמה מבתי החולים מהטובים ביותר בעולם ממוקמים, גיאוגרפית, דווקא במרחק ניכר ממטרופולין גדול: מרכז "מאיו קליניק" ממוקם בעיר הקטנה רוצ'סטר; "ג'ונס הופקינס" ממוקם בבולטימור.

"בארץ התגבשה גישה שגויה, ולפיה התפקוד של האנשים שחיים במקומות מרוחקים ממרכז הארץ הינו מוחלש ובעייתי יותר בהשוואה למי שחי ועובד בתל-אביב וסביבתה.

"ניהלתי את המחלקה שלי ב'העמק' 26 שנים. עשינו בה כל מה שנעשה בכל בית חולים גדול אחר בארץ או בעולם. אף היו פעולות רפואיות שבוצעו אצלנו לראשונה אי פעם בעולם. יחידת האולטרה-סאונד שלנו קיבלה ראשונה הכרה להתמחות בישראל. הגיעו אלינו מתמחים מכל הארץ. אז לחשוב ש-100 ק"מ מתל-אביב לא יכולה להתבצע פעילות רפואית בסטנדרטים הגבוהים ביותר - זו נחשלות לשמה.

"בעבר ביססה הפקולטה לרפואה חלק ניכר מהלימודים על הקניית ידע. כיום יש צורך לעבור להקניית מיומנויות למידה עצמאית"

"חיים ועובדים כאן אנשים מצוינים מתוך בחירה וברירה, לאור היתרונות הגדולים שהאזור מציע ליחידים ולמשפחות - והיות והמקום נוח ומתאים לצרכיהם. אבל עיקר הבעיה קיימת אצל מקבלי ההחלטות. לא קיימת אצלם ההכרה וההבנה שהמאפיינים של האוכלוסייה מצריכים הזרמת משאבים גדולים אף יותר מאלו שדרושים במרכז - והמצב הנוכחי הפוך.

"הרופאים והצוותים הרפואיים הם אנשי מקצוע באותה רמה כמו בתל-אביב וסביבתה, אבל מצבת כוח האדם רחוקה מהנדרש על פי הצרכים, ומבחינת מכשור וטכנולוגיות, למרות שנעשה מצד בתי החולים מאמץ להשיג את המכשור הטוב ביותר, עדיין קיים פער".

למה אתה מתכוון שהבעיה נמצאת אצל מקבלי החלטות?

"היקף ומגוון השירות הרפואי בצפון ובדרום נופל מזה שבאזור המרכז - וזאת למרות שהצרכים גדולים יותר. הנה דוגמא: בתחילת שנות ה-90 ניהלתי מאבק מול משרד הבריאות כדי להקים כאן בעמק יחידה להפריה חוץ-גופית. הנימוקים המתנגדים סבו סביב מספר היחידות שכבר היו קיימות אז, בהתעלמות מהפיזור הגיאוגרפי שלהן, כך שאישה מעמק בית שאן נאלצה לנסוע לחיפה או לתל-אביב לטיפולים התובעניים הנדרשים במצבים אלו.

"יש גם להבין, שהיעדר שירות רפואי מתמחה מסוים מחליש את רמת השירות הכללית של המחלקה. הפתרון הינו פיזור מושכל של ההשקעה הלאומית, על מנת לאפשר מיצוי הפוטנציאל המקצועי של אנשי הבריאות העובדים בצפון ובדרום לטובת המטופלים ובמקביל לטפל בסוגיות חברתיות כגון יצירת מקומות עבודה ופרנסה למי שמתגורר במקומות אלה.

"בעמק, בגליל ובנגב יש מספיק אנשים מוכשרים שניתן לגדל, כרופאים שיהיו הכוכבים שלנו. אני גאה ב-3 רופאים ש"גדלו אצלי" ומשמשים כיום מנהלי מחלקות מצליחים. הדרך לגדל את הכוכבים היא רק מבפנים. אצלנו, אני יכול לומר, מעולם לא היו חסרים מתמחים טובים: סקרנים, ידענים ומקצועיים ברמה הגבוהה ביותר. הם הגיעו אלינו מכל בתי הספר לרפואה בארץ והם ידעו שמדובר במחלקה מצוינת, מצוידת היטב ושיש להם היכן לבנות את עתידם המקצועי".

אבל הרי רוב הרופאים לאחר ההתמחות מחפשים משרות במרכז הארץ

"נכון, חלק מהרופאים פונים למרכז הארץ, חלקם על רקע שיקולים כלכליים, תופעה שהיא טבעית בחברה שנעשתה חומרנית. אבל ישנם גם אנשים עם סדרי עדיפויות אחרים. אני יכול להעיד על עצמי שאינני עוסק ברפואה פרטית כבר שנים רבות, וזאת מתוך בחירה. אני חושב שחייב להיות איזון בין הרפואה הפרטית לציבורית, והאיזון מופר לעיתים קרובות מידי, בין השאר לאור הבעיות הכרוניות הקשות של המערכת הציבורית. לכן, רק פיזור המשאבים ויצירת מקורות פרנסה בצפון ובדרום יאפשר לעוד רבים וטובים לקשור חייהם ועתידם כאן.

"בעמק, בגליל ובנגב יש מספיק אנשים מוכשרים שניתן לגדל, כרופאים שיהיו הכוכבים שלנו. אני גאה ב-3 רופאים ש'גדלו אצלי'"

"האוכלוסייה בדרום ובצפון יותר ענייה, פחות משכילה, אבל לצערנו גם יותר חולה, בין השאר משום שמערכת הבריאות הציבורית פחות מתוקננת ומתוקצבת. אגב: אני כמטופל אוהב לבוא דווקא ל'העמק" כי אני יודע שיש כאן רופאים טובים, הגישה למטופל אנושית מאד, והצוותים הרפואיים עושים מאמצים להשגה ולתפעול המכשור הטוב ביותר שקיים ונדרש לבית החולים".
-

מי ששימש שנים רבות כדיקן כיצד אתה רואה את עתיד הוראת הרפואה ולימודי המקצוע?
"השינויים בחברה, במדע ובטכנולוגיה, מכתיבים את פני הרפואה בעתיד, ובהתאם לכך יש להכין את הרופאים. לצד האנושיות וראיית המטופל כשותף מרכזי בתהליכי המניעה והריפוי, ישנה חדירה של טכנולוגיות שכל הזמן מתחדשות, מתקדמות ומשתכללות. המחקר משנה פרדיגמות, תוך שיפור השיטות לאיסוף וניתוח מידע. העלייה בתוחלת החיים דורשת התמודדות עם אוכלוסייה מזדקנת המתאפיינת במחלות כרוניות. מכאן, דרוש סדר יום חדש.

"הרפואה העתידית הולכת לכיוון של התלכדות, כלומר השתלבות של הטכנולוגיה והמחקר לתוך המקצוע כחלק בלתי נפרד ממנו. מאידך מתפתח תהליך שבו כל תחום מתפרק לתת-מקצועות הקטנים והולכים, לאור ההתמקצעות המעמיקה והמיוחדת, שגדלה והולכת. תנאים אלו מצריכים מיומנות גבוהה יותר, ושיפור מדדי בריאות יושג רק על ידי שיתופי-פעולה.

"בעבר ביססה הפקולטה לרפואה חלק ניכר מהלימודים על הקניית ידע. כיום יש צורך לעבור להקניית מיומנויות למידה עצמאית, חשיבה ביקורתית ומיומנויות הנדרשות לעבודה בעולם משתנה ודינמי.

"על הרופא גם להכיר בכך שהמטופלים חשופים למידע רב ברשת, ועליו להשתנות בהתאם ולנצל נתון זה לשיפור מדדי הבריאות. הרפואה בקהילה עוברת להדגשי מניעה – וזו דרך הפעולה הנכונה. הרופא בקהילה חייב להיות מנהיג בקהילתו. לכן, הוראת רפואה לקראת העתיד צריכה לכלול ידע במחקר, בטכנולוגיות, שאיפה להתעדכן בחדשנות, לצד גישה הומניסטית אוהבת-אדם והכשרת תפקיד מנהיגותי כחלק מעבודת היום-יום של הרופא. אני מציע לבתי הספר לרפואה להיערך להכשרה רחבת-יריעה".

מדברים היום על רפואה מותאמת אישית ועל שימוש במסדי נתונים ענקיים, כיצד מכינים את רופאי העתיד לכך?
"במקום רפואה מותאמת אישית מקובל לקרוא לה 'רפואה מדויקת', שבה הרופא המטפל, בעזרת מומחים שיעמדו לעזרתו, למשל מתחום המחשוב וניתוח נתונים (ביו-אינפורמטיקה), יוכלו לנתח מידע בהיקף עצום שנצבר ממקורות שונים, ולתרגם אותו לצעדים מעשיים ויעילים לטובת המטופל הבודד.

"ניתוח המידע יהיה המנוע לשיפור ניבוי התחלואה, מניעתה והקטנת סיבוכים, ושיפור בהצלחת הטיפול. הטיפול יהיה הרבה יותר מדויק, מבוסס על מסד רחב ועמוק של נתונים ועובדות. בעתיד, שיתופי הפעולה המלאים בין הרופאים המטפלים לבין אנשי מקצוע נוספים מתחומי ההנדסה, המדעים המדויקים ומדעי החיים, יביאו לידי ביטוי את אותה התלכדות מקצועית שתדחוף את הרפואה קדימה. למציאות הזו יש להכין את הרופאים הצעירים, אלו שהחלו כבר עתה בלימודיהם"

נושאים קשורים:  חדשות,  ראיון,  פרס מפעל חיים,  משרד הבריאות,  פרופ' אליעזר שלו
תגובות
21.03.2017, 07:46

לפני 23 שנים, הופנתי מבי"ח גדול מאוד במרכז, לביצוע פרוצדורה רפואית (קורדוצינטזיס) אצל פרופ' שלו בעפולה, מכיוון שהם לא הצליחו לבצע אותה. פרופ' שלו ביצע זאת במיומנות מדהימה.
אז כבר לפני הרבה זמן, היה ברור במרכז רפואי גדול במרכז הארץ, כי בפריפריה יש רופאים משכמם ומעלה.

אנונימי/ת
21.03.2017, 18:09

מה לעשות עם מנהלי מחלקה בעלי קביעות התופסים מקום של מנהל מחלקה לכל ימי חייהם שמן הרגע בו נכנסו לתפקיד הם מתחילים במסעות תכופים בעולם תחת הכותרת "כנסים". אנשים תמימים חושבים שמנהל מחלקה הוא מן הסתם הרבה יותר טוב או מוצלח מאחרים ובהיותם מורדמים מנותחים על ידי מישהו אחר