HCV

טיפול מבוסס אינטרפרון מפחית אך לא מעלים הסיכון לפתח HCC בחולי הפטיטיס C

מחקר בחן את ההשפעה ארוכת הטווח של תגובה ויראלית ממושכת (SVR) על קרצינומה הפטוצלולרית (HCC) בחולים עם צהבת כבד נגיפית מסוג C

19.03.2017, 08:59
סרטן כבד (צילום: אילוסטרציה)

קיים מידע מועט לגבי HCC לאחר תגובה ויראלית ממושכת לטיפול מבוסס אינטרפרון בזיהום HCV. מחקר זה בחן את ההשפעה של SVR על הסיכון לפתח HCC והעריך את ההיארעות של גידול זה בחולי HCV שהגיעו ל-SVR במדגם גדול, מבוסס אוכלוסייה של חולים בקנדה.

במחקר בוצע שימוש במדגם האוכלוסייה שנבדקה ל-HCV בקולומביה הבריטית בין השנים 1990 ל-2013. נאסף מידע לגבי הביקורים הרפואיים, האשפוזים, מקרי הסרטן, תרופות שנרשמו ותמותה באוכלוסייה זו. בוצע מעקב אחר חולים שקיבלו טיפול מבוסס אינטרפרון מסיום הטיפול ועד אבחנת HCC, מוות או ה-31 לדצמבר 2012.

החוקרים בחנו את הסיכון לפתח HCC בקרב משתתפים שלא הגיעו ל-SVR על ידי מודל סיכון יחסי רב-משתני והתאמת Fine and Gray לסיכונים מתחרים.

מתוך 8,147 חולים שקיבלו טיפול ל-HCV ועמדו בקריטריוני ההכללה לעבודה זו, 4,663 (57%) הגיעו ל-SVR ו-3484 (43%) נותרו ללא SVR. בוצע מעקב חציוני של 5.6 שנים אחר שתי הקבוצות (טווח 0.5-12.9). בקבוצת ה-SVR נמצא שיעור היארעות HCC של 1.1/1,000 שנות חיים לעומת 7.2/1,000 שנות חיים בקבוצה שלא הגיעה ל-SVR.

שיעור ההיארעות היה גבוה יותר במשתתפים עם שחמת (SVR :6.4, ללא SVR 21.0 ל-1,000 שנות חיים). במודל רב-משתני, SVR נמצא כקשור בסיכון נמוך יותר לפתח HCC (יחס סיכונים בתת-חלוקה=0.2, רווח בר-סמך 95%: 0.13-0.3) בעוד ששחמת (יחס סיכונים בתת-חלוקה=2.61, רווח בר-סמך 95%: 1.68-4.04), גיל≥50, ומין זכר נמצאו כקשורים סיכון גבוה יותר לפתח HCC.

מסקנת החוקרים היא, כי טיפול מבוסס אינטרפרון מפחית, אך לא מעלים, את הסיכון לפתח HCC. סיכון זה גבוה במיוחד באנשים הסובלים משחמת ובאנשים בני≥50 בעת תחילת טיפול.

טיפול בפיברוזיס מתקדם עם התרופות החדשות ל-HCV לא יעלים את הצורך במעקב עבור HCC לאחר הגעה ל-SVR.

מקור:
Janjua, N.Z. et al. (2017) Journal of Hepatology. 66(3), 504.

נושאים קשורים:  HCV,  SVR,  פיברוזיס,  שחמת,  מחקרים
תגובות