כ-14 אלף תלונות נגד רופאים הוגשו לנציב הקבילות במשרד הבריאות בעשר השנים האחרונות, בעוד מספר ההרשעות בקובלנות משמעת בתקופה זו עמד על 199 ורשיונם של 6 רופאים הושעה לצמיתות בעקבות עבירות פליליות חמורות שביצעו; כך נמסר בדיון שקיימה בשבוע שעבר הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת.

הדיון עסק בדו"ח מבקר המדינה על מערכת הבריאות ובשאלה אם נציבות קבילות הציבור צריכה לתפקד כחלק ממשרד הבריאות, או להיות חיצונית לו.

ד"ר בועז לב (צילום: משרד הבריאות)

ד"ר בועז לב (צילום: משרד הבריאות)

נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר בעז לב, אמר בדיון: "התהליך שעוברת כל תלונה איום ונורא. אופן הבירור בעייתי כיוון שרופאים מסתירים מידע מחשש להפללה עצמית. עד שאנחנו מבררים תלונה, הנושא עובר את כל 'המטחנה', כולל עורכי דין ואחרים. לא אחת מדובר בשנתיים-שלוש לאחר האירוע ואז מתקבלת התוצאה. יש התרעה, נזיפה, התלייה זמנית של רישיון הרופא או המטפל. צריכה להיות לנציב סמכות להורות על הליכים מתקנים: לחייב רופא שנמצא אשם לעבור הכשרה. להגביל את התפקיד שלו, את הקידום שלו. היום, או שהוא מזוכה או שנשלח להליך קובלנה ודין. אנחנו לעתים פונים אישית למנהלי בתי חולים כדי שיפסיקו את עבודת הרופא כאשר יש חשש שהוא מסוכן".

לדבריו, תזכיר להצעת חוק שתגדיל את שיקול הדעת של נציבות הקבילות ותסדיר את פעילותה יוגש לכנסת בתוך מספר ימים. הוא הסביר כי חלק מעבודת הנציבות לחקירת מקרים של טעות בטיפול ורשלנות כרוך בסיבוכים הנובעים מגורמים שונים.

"כולם רוצים רפואה טובה ואיכותית יותר", אמר, "אנחנו גם רוצים שתהייה למידה אישית וארגונית וגם שתושג תשתית ראייתית למקרים של רשלנות. אנחנו פועלים כדי להגיע לשורש העניין. אבל זה נושא מסובך. תמיד עובר זמן רב (בין המקרה לבין הגשת הקובלנה). יש הגנה של חסיונות. מטפלים רוצים להגן על עצמם ולא נותנים את כל האינפורמציה בצורה זמינה ונדיבה. הלוואי שיהיה חסיון על העדויות ונקבל את האינפורמציה, צמודה לאמת. כיום, יש לזכור, אין לנו סמכויות חקירה".

ד"ר לב ציין, כי במסגרת פעילות הנציבות היא יכולה רק לזכות או להעביר מסקנות אישיות לצורך העמדה לדין משמעתי של רופא וכי בתי החולים מעבירים משוב על הצעדים שביצעו כדי לתקן ליקויים שהתגלו.

"כ-1,400 פניות בשנה מוגשות לנציבות. 50%-60% מהן נסגרות בתוך 4 חודשים" פירט ד"ר לב את הנתונים. "70% מהפניות נסגרות בתוך שנה. מבוצעים 80 שימועים בשנה. ביחידת הדין המשמעתי טיפלו ב-226 קובלנות משמעת ב-10 השנים האחרונות. מתוך 226 הקובלנות, 146 היו על רשלנות ו-80 היו הרשעות בפלילים. מספר ההרשעות בעשור האחרון היה 199, כאשר מתוכן 130 היו על רשלנות רפואית ו-69 בגין הרשעה בפלילים. 57 תיקים עדיין פתוחים ביחידת הדין המשמעתי. היו 6 השהיות לצמיתות משנת 2007, בגין הרשעה פלילית כמו סחר בסמים, רצח ואונס".

ד"ר לב אמר בדיון, כי הוצאת הביקורת לגוף חיצוני תגרום רק נזק. "הוצאת הנושא הזה מהנציבות לגוף חיצוני מסוכנת. היא תוביל לטיוח, תמנע משוב מהיר לתוך המערכת. צריך שרופא יעמוד בראש המערכת הזאת כדי שיבין את הנושא לעומקו, יכיר את הספרות המקצועית, את הנורמות. אחרת זה כמו להעמיד מהנדס בראש לשכת עורכי הדין".

ד"ר תמי קרני, יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית, אמרה: "כשקובעים שרופא חייב גילוי מלא למטופל שלו, יודעים בוודאות שרופאים מסתירים. חלק מהדברים שנאמרו (בדיון, מערכת ד.א.) אכן אמתיים. אנחנו מקדמים דרך חוקית אחרת כדי לפתור את הבעיה. הרופאים חוששים שאמת משפטית תהפוך ותפעל נגד הרופא".

דן בנטל ממשרד מבקר המדינה מסר בדיון, כי מאז שפורסם ב-2012 דוח המבקר על בעיות בתחום זה במערכת הבריאות "לא נעשה הרבה". לדבריו, "אפשר לחסוך מאות מיליוני שקלים למערכת. 40% מהפיצויים המשולמים הם על הליכי המשפט, במקום שיגיעו לחולים ולמערכת הבריאות".

ח"כ יעל גרמן, שרת הבריאות לשעבר, אמרה בדיון: "אין ספק שיש שינוי מרשים בשנה האחרונה. עם זאת אני חושבת שנציבות התלונות, תהייה אשר תהייה, לא יכולה להיות בתוך הגוף שאותו היא בודקת, אלא מחוץ למשרד הבריאות. בלתי אפשרי שרופאים יבדקו רופאים אחרים, לא רופא מהמילייה, לא רופא שמכיר רופאים אחרים. הכוונות אולי טובות אבל הם מושפעים שלא בכוונה. רופא צריך לעמוד ליד ראש הרשות (הנציבות) אך לא בראשה. היא יכולה להיות גוף נפרד בדומה לנציבות הביקורת על הפרקליטות".

בסיכום הדיון אמרה יו"ר ועדת ביקורת המדינה, ח"כ קארין אלהרר: "יש לבחון ביקורת פרטנית חיצונית לצד ביקורת והפקת לקחים פנימיים. נשקול חקיקה בעניין הזה במידת הצורך". ד"ר לב הוסיף כי ייתכן שבעקבות הדיון יוכנסו מספר שינויים לתזכיר החוק שיוגש בקרוב בנוגע לנציבות.