מחלת השתל-נגד-מאחסן (GVHD) הינה סיבה מרכזית לתחלואה ולתמותה לאחר השתלה אלוגנאית של תאי גזע המטופוייטים (allo-HSCT). הפעלה של לימפוציטים באמצעות קולטני כמוקנים כדוגמת CCR5, משחקת תפקיד חשוב ב-GVHD ומחקרים קודמים הראו כי חסימת CCR5 עם התרופה Maraviroc גורמת להיארעות נמוכה של GVHD ויסצרלי. עם זאת, ההשפעה הקלינית והאימונולוגית המלאה של חסימת CCR5 ב-HSCT טרם תוארה.
עוד בעניין דומה
במחקר זה בוצעה השוואה של קבוצה של חולים שעברו reduced-intensity allo-HSCT, קיבלו את הטיפול המקובל למניעת GVHD ובנוסף קיבלו Maraviroc, לקבוצת ביקורת שקיבלה את הטיפול המקובל למניעת GVHD ללא Maraviroc.
טיפול ב-Maraviroc נמצא כקשור בהיארעות נמוכה יותר של GVHD ללא עלייה בסיכון להישנות המחלה ולרמות נמוכות יותר של סמנים ספציפיים במעי.
ביום ה-30 למחקר, Maraviroc גרמה לביטוי יתר של CCR5 על גבי תאי T והפחיתה את הפעלתם של תאים אלו בדם הפריפרי ללא פגיעה בשיקום המוקדם של מערכת החיסון וללא הגברת הסיכון לזיהומים.
חולים שפיתחו GVHD חריף למרות טיפול ב-Maraviroc הדגימו הפעלת תאי T מוגברת, הטיית תאי T נאיביים ורמות גבוהות בסרום של CXCL9 ו-CXCL10.
ממצאים אלו מצביעים על כך ש-Maraviroc מגנה מפני GVHD על ידי שינוי הפעילות של תאי ה-T הנתרמים. בנוסף, איתות על ידי הקולטן CXCR3, יכול להוות מנגנון עמידות חשוב לחסימת CCR5 ב-GVHD.
מקור:
Moy, R.H. et al. (2017) Blood. 129, 906.
http://www.bloodjournal.org/content/129/7/906