במחקרי פאזה 2, טיפול עם שילוב של Sofosbuvir - nucleotide polymerase inhibitorיומעכב NS5Aי– Velpatasvir, הסתיים בשיעורים גבוהים של תגובה וירולוגית ממושכת (sustained virologic response) בקרב מטופלים עם זיהום כרוני בהפטיטיס C עם גנוטיפים 2 או 3.

מאמר זה סוקר שני מחקרי פאזה 3, אקראיים, תווית פתוחה, הכוללים מטופלים שקיבלו טיפול קודם עבור הפטיטיס C או נאיבים לטיפול בעלי גנוטיפים 2 או 3, כולל מטופלים עם שחמת מפוצה.

במחקר אחד, מטופלים עם זיהום בהפטיטיס C בעלי גנוטיפ 2 חולקו אקראית ביחס 1:1 לקבלת Sofosbuvir-Velpatasvir, בטבלייה משולבת הניתנת במינון יומי קבוע (134 מטופלים) או Sofosbuvir פלוס Ribavirin על פי משקל (132 מטופלים) למשך 12 שבועות.

במחקר השני, מטופלים עם הפטיטיס C גנוטיפ 3 חולקו אקראית ביחס 1:1 לקבלת Sofosbuvir-Velpatasvir במשך 12 שבועות (277 מטופלים) או Sofosbuvir-Rivabirin למשך 24 שבועות (175 מטופלים).

המדד העיקרי שנמדד בשני המחקרים היה תגובה וירולוגית ממושכת לאחר 12 שבועות מסיום הטיפול.

בקרב מטופלים עם הפטיטיס C גנוטיפ 2, השיעור של תגובה וירולוגית ממושכת בקבוצת ה- Sofosbuvir-Velpatasvir היה 99% (95%CIי96-100) - גבוה משיעור של 94% (95%CIי88-97) שהושג בקבוצת ה-Sofosbuvir-יRivabirinי(p=0.02).

בקרב מטופלים עם הפטיטיס C גנוטיפ 3, שיעור התגובה הוירולוגית הממושכת בקבוצת ה-Sofosbuvir-Velpatasvir היה 95% (95%CIי92-98), גבוה משיעור של 80% (95%CIי75-85) שהושג בקבוצת ה-Sofosbuvir-יRivabirinי(p<0.001).

תופעות הלוואי הנפוצות ביותר בשני המחקרים היו עייפות, כאבי ראש, בחילה והפרעות שינה.

מסקנת החוקרים היתה, כי בקרב מטופלים עם זיהום בהפטיטיס C בעלי גנוטיפים 2 או 3, עם או ללא טיפול קודם, כולל מטופלים עם שחמת מפוצה, 12 שבועות של טיפול ב-Sofosbuvir-Velpatasvir הסתיימו בשיעורים של תגובה וירולוגית ממושכת שהיו גבוהים יותר מאלה שהושגו תחת טיפול סטנדרטי ב-Sofosbuvir-Rivabirin.

* Epclusaי(Sofosbuvir-Velpatasvir) מאושרת לשימוש ע"י FDA ו-EMEA. הוגשה לאישור בישראל ולסל התרופות של 2017. התרופה שייכת לחברת Gilead

מקור:
Foster, G.R., Afdhal, N., Roberts, S.K., Bräu, N., Gane, E.J., Pianko, S., Lawitz, E., Thompson, A., Shiffman, M.L., Cooper, C. and Towner, W.J., 2015. Sofosbuvir and velpatasvir for HCV genotype 2 and 3 infection. New England Journal of Medicine, 373(27), pp.2608-2617.